זה היה בשלהי שנת 2014. ועדת השרים לחקיקה הכשילה אז את הצעת החוק שיזמה עמותת "ידיד" וקידם ח״כ כבל יחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ ודב חנין למינוי נציגי עובדים בהנהלות החברות הציבוריות. ההצעה, אם היתה מתקבלת היתה יכולה, אולי לשנות את המראות שהתגלו לעיני הציבור בחודשים האחרונים לאחר שנחשף להתנהלויות והחלטות עסקיות ואחרות, לא ראויות של דירקטוריונים בחברות אשר קיבלו מענקים והטבות מס גדולות מממשלת ישראל. נדמה כי אם היה בכל דירקטוריון שכזה לפחות נציג עובדים אחד יתכן והיה שם הילד שצועק "המלך הוא עירום".
היוזמה שלי לכתוב את הצעת החוק באה לאחר שבמשך שנים ניסיתי לטפל בבעיות התעסוקה של עובדים מבוגרים. יום אחד גיליתי שבאחד מחברות הרכב הגדולות בעולם החליטו שבמקום להוציא עובדים מבוגרים לפנסיה (בגיל 55) הם יתאימו את פסי הרכבת המכוניות לצרכי המיוחדים של העובדים. הרעיון הגיע, כך מסתבר, מאחד מנציגי העובדים בדירקטוריון החברה. וזה עבד מצויין. "למה שזה לא יעבוד בארץ", חשבתי לעצמי בתמימות מסויימת אך מתוך אמונה שאם הצלחנו, בעמותת "ידיד" לקדם חוקים מורכבים יותר הרי שדווקא חוק מסוג זה יהיה לא מסובך להעביר בעיקר כי הוא אמור לייצר מצב של הצלחה לכולם. לראשי החברות ומנהליהן וכמובן לעובדים.
ההצעה שהוכנה אז ביקשה להחיל בישראל נוהג שקיים ברוב המדינות המפותחות בעולם. הסתמכנו אז, בין השאר, על מסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על המגמות וההסדרים במדינות האיחוד האירופי בנושא שיתוף כלכלי של עובדים בחברות המעסיקות אותם. מהמסמך עולה כי ככלל לשיתוף של עובדים כאמור יכולה להיות השפעה חיובית על רווחתם הכלכלית והאישית של העובדים, ומקביל על הגברת מוטיבציה, תחושת שייכות, מעורבות ותפוקה של העובדים.
עוד ציין המסמך, כי שיתוף העובדים בחברה הציבורית עשוי לתרום לצמצום ניגודי האינטרסים בין החברה הציבורית לבין עובדיה. צמצום ניגוד אינטרסים זה עשוי למנוע התמקדות באינטרסים של בעלי המניות ובעלי השליטה על חשבון אינטרסים של עובדי החברה ושמירה על זכויותיהם. מלבד השינויים האמורים, בכוחו של שיתוף עובדים בחברה המעסיקה אותם כאמור, לתרום גם להקטנת הפערים הכלכליים במשק הישראלי ולסייע במאבק לחלוקה צודקת ושוויונית יותר של ההכנסות בחברה.
ח"כ כבל אמר לאחר ההפסד בהצבעה כי "חבל מאוד שממשלת נתניהו הכשילה הצעה צודקת ממניעים זרים, אולם לא אוותר עד שחוק בעניין יעבור. העובדים הם אלה שאחראים לרווחי החברה ומושפעים יותר מכולם מהחלטות ההנהלה, כך שמתבקש שתהיה להם נציגות בה״, אני, כמי שכתב את ההצעה במסגרת תפקידי כסמנכ״ל עמותת "ידיד" ״ההפסד הוא גם של המעסיקים, שכן ההצעה תהפוך את העובדים למחוייבים עוד יותר למקום העבודה שלהם״
הוא אוסיף והדגיש כי ״ההצעה הזו, שנכתבה בשיתוף עם עמותת ׳ידיד׳, נועדה ליצור מצב שאמור להיות מובן מאליו – העובדים הם נשמת אפן של החברות, הם אלה שאחראים בפועל לייצור ולרווחים וגורלם מושפע ישירות מההחלטות שמתקבלות בדירקטוריונים. זה פשוט מתבקש שתהיה להם נציגות בהנהלה, אך לצערי הממשלה החליטה להכשיל את היוזמה הזו ממניעים לא ענייניים. האם שמעתם פעם על חברה או מפעל שנסגרו בגלל עובדים גרועים? כמעט תמיד הסיבה היא חזירות של הבעלים, הנהלה כושלת או שילוב בין השניים״.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתבנו בין השאר כי " במדינת ישראל קיימת מגמה כללית כיום, במסגרתה דירקטוריונים של חברות ציבוריות מקבלים החלטות לעיתים באצטלה של "טובת החברה", המבטאות הלכה למעשה את האינטרס הבלעדי של בעלי המניות, ובפרט בעלי השליטה בחברות ציבוריות. זאת, מבלי לשקול את האינטרסים והזכויות של קבוצות נוספות המושפעות מהתנהלותה העסקית של החברה הציבורית, ובפרט מבלי להתחשב באינטרסים ובזכויות של עובדי החברה הציבורית. יתרה מכך, לעיתים, החלטות המתקבלות על בסיס אינטרסים של בעלי מניות בלבד, ולמצער לא נותנות משקל ראוי להשלכותיהן על העובדים, לרבות פגיעה בהכנסה ואף איבוד מקום העבודה. בהקשר זה חשוב לזכור, כי בחלק מהמקרים מדובר בעובדים בעלי ותק רב בחברה הציבורית ובעובדים שביטחונם התעסוקתי ואף יכולתם לקיים את משפחתם בכבוד תלויים בחברה הציבורית וביציבותה.
בשל כך, דווקא בעידן בו אנו חיים, לא ניתן לטעון כי החברות הציבוריות מחויבות אך לבעלי המניות שלהן ולאינטרסים שלהם, שכן יש להן מחויבות לקבוצות נוספות באוכלוסייה, ובראש ובראשונה לציבור עובדיהם.
לאור כל זאת, יש צורך בהתערבות המחוקק שתבטיח שקולם של העובדים הישראלים והאינטרסים שלהם יבואו לידי ביטוי ויילקחו בחשבון בהתנהלותה העסקית של החברה, כמו גם בהישגיה ורווחיה.
אתמול בצהריים שלחתי לכבל מייל ובו העתק מהצעת החוק ומפרוטוקול הישיבה בכנסת. "אני חושב שעכשיו זה זמן מצויין להחזיר את הצעת החוק לשולחן הממשלה והכנסת", כתבתי לו. "אתה צודק", הוא ענה לי אחרי זמן לא רב. ועכשיו, אני מאמין, נתחיל את המסע מחדש, לטובת העובדים, לטובת המעסיקים, לטובת כולנו.
במקביל בכוונתי להציג מחדש את הצעת החוק הנוספת שלי המחייבת שיתוף העובדים בחלוקת דיוידנדים.