במסגרת הרפורמה באשראי שכחו את מחיר הכסף (הריבית)

היום בשביל לקבל הלוואה כל מה שאתה צריך לעשות זה לדוגמא, מינוי וכרטיס אשראי חדש למועדון צרכנים של רשת סופרמרקטים. כבר בהתחלה כדי למשוך אותך פנימה. רוצה הלוואה של 5,000 ש"ח בלי ריבית? יאללה. קח. יחד עם מסגרת אשראי של כמה עשרות אלפי ש"ח שהם הלכה למעשה הלוואה בפני עצמה. רק תיתן לנו להנפיק לך כרטיס. עכשיו אתה שלנו. אצלינו במערכת כדי שנוכל להמשיך ולדחוף לך אשראי בין אם אתה זקוק לו ובין אם לאו ואל תשכח. אם לא תעמוד בהחזרים אנחנו נפנה להוצאה לפועל כדי לגבות ממך את המגיע לנו בריבית הרבה הרבה יותר גבוהה.

בחודש יוני 2012 פרסם הפיקוח על הבנקים את המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות. מי שקורא את המלצות הצוות יכול לראות בו חלק מניצני הרפורמה הגדולה בשוק האשראי שהוביל שר האוצר משה כחלון ואשר תוצאותיה הראשונות מתגלות לעינינו בימים אלה של בועת אשראי ההולכת וגדלה בעיקר בכל הנוגע למשקי הבית בישראל.

אוכלוסיות היעד שהוגדרו לצוות היו "משקי הבית והעסקים הקטנים, עבורם מהווה המערכת הבנקאית גורם עיקרי בניהול פעילותם הפיננסית", וההמלצות שנדרש הצוות לספק היו בכל הנוגע "להוזלת מחירים, הנגשת שירותים ושיפור איכותם והמגוון שלהם."

הדו"ח הוגש ולאחריו הוקמו ועדות וצוותים אחרים. מעניין להשוות בין ההמלצות השונות ובמיוחד להתעכב לרגע על שאלת הריבית והפיקוח עליה, במקרה זה היתה המלצת הצוות, קצרה וחד משמעית. "פיקוח על מחירים הנו בלתי יעיל מבחינה כלכלית, ועל כן יש לנקוט בצעד זה במקרים חריגים."

בהמלצות הצוות נכתב, בין השאר כי "התחרות וחיזוק כוחו של הלקוח יתאפשרו באמצעות הגדלת מספר הגופים המתחרים על מתן שירותים למשקי בית ולעסקים הקטנים… הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ-בנקאיים (מוסדיים), עידוד הקמת בנק אינטרנטי וסיוע לפיתוח פעילותן של אגודת אשראי (Credit Union)."

הצוות קבע עוד כי הוא סבור ש"הגופים המוסדיים, וביניהם חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל יכולים להוסיף תחרות משמעותית למערכת הבנקאות…."  תוך "הגברת הנגישות למידע…. עדכון תקרת הריבית בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות והחלתה על המערכת הבנקאית…. "

מה באמת קרה בחמש השנים שחלפו? מחירי העמלות בבנקים ירדו במקצת, רק במקצת בין השאר בשל כשלון חרוץ של מערכת ההסברה של בנק ישראל, אך בשני המקומות החשובים ביותר בהם נדרשת היתה הוזלת מחירים הדבר פשוט לא קרה.

מחיר ההלוואות למשקי הבית לא ירד. בטח לא בצורה משמעותית. גם לאחר שועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת חוקקה לפני מספר את חוק אשראי הוגן הקובע את תקרת הריבית אותה ניתן לגבות עבור הלוואות מממלווים ומסוגים שונים הרי שהלכה למעשה אין ירידה אמיתית במחיר הכסף.

הדבר היחידי שנוצר, ובו הודה, מי שהיה יו"ר הועדה שחוקקה את "חוק שטרום" והיום שר הכלכלה, ח"כ אלי כהן, הוא גידול משמעותי במספר הגופים המעניקים הלוואות. התחרות אם כן אינה על גובה הריבית ותנאיה אלא רק על האפשרות שנפתחה היום בפני כמעט כל משק בית לקבל הלוואה מהבנקים, מחברות כרטיסי האשראי, מחברות ועסקים העוסקים בהמרת כספים וכמובן מכל אלה שאינם מפוקחים על ידי גוף ממשלתי כל שהוא.

מי הרוויח מהתחרות בינתיים קשה להגיד. אין ספק שמספר ההלוואות גדל משמעותית. לפי הנתונים שמוכרים לנו, מחיר הריבית לא השתנה משמעותית. הרפורמה הביאה לכך שקל יותר לקבל הלוואה פשוט בגלל שהרבה יותר אנשים יכולים לקבל אותה. הסיכון לגופים המלווים הרבה יותר קטן כי הפיזור הרבה יותר גדול.

מול אלה אסור לנו לשכוח את שמתרחש בשוק הנדל"ן. שם אמנם מחירי הריבית נמוכים, כמו ברוב מדינות ה- OECD  אבל שם המשחק כלל איננו הריבית. למרות שלקוחות חכמים וסבלניים מנהלים בצורה יעילה מערכת של הצעות מחיר למשכנתא מול הבנקים השונים מחירי הנדל"ן ההולכים ומאמירים הופכים את הריבית הנמוכה לשחקן לא ממש חשוב. ההבדל של כמה עשרות אלפי ש"ח לאור תקופת המשכנתא מתגמד מול מדיניותו של בנק ישראל שמידי תקופה משנה את הוראות ההון העצמי המינימלי הנדרש לשם לקיחת הלוואת משכנתא לדירה ראשונה וכיו"ב.

הדבר היחידי שברור הוא שברפורמה הגדולה על האשראי בכל מה שנוגע למשקי הבית ואפילו עסקים זעירים וקטנים, הריבית משחקת תפקיד קטן מאד. התחרות שהבטיחו לנו לא הביאה להקטנת גובה הריבית והצורך הבסיסי של משפחות ישראליות צעירות לרכוש בית כמה שיותר מהר הופכת אותם לשבויים של הבנקים למשכנתאות מבלי שיש להן יכולת אמיתית להתמודד עם הבעייה הגדולה, מחירי הדירות אשר עולות בין השאר בשל הדרישות שדורשים הבנקים המממנים מהיזמים ומהחברות הקבלניות.

———————–

הכותב משמש כסמנכ"ל עמותת "ידיד" ועוסק מזה כעשור בקידום מדיניות שתמנע הדרה פיננסית של אוכלוסיות מעוטות הכנסה והזדמנויות.