גילוי נאות מספר 1. אני עובד בארגון בו 95% מהעובדות הן נשים. מהמנכלי"ת דרך מנהלת הכספים, מנהלת רשת מרכזי הזכויות ולמטה. וזה נפלא. גילוי נאות מספר 2. בשנים האחרונים הייתי בין הפעילים שדרש ייצוג הולם של נשים במסגרת החקיקה בכנסת, בין אם מדובר במועצת תאגיד השידור הציבורי ובין אם בועדה לפיקוח על חוק נתוני אשראי. למה. כי זה מה שצריך. גילוי נאות מספר 3. מזה עשר שנים שאני עוסק בקידום העסקתן של אמהות חד הוריות, של נשים חרדיות ובכלל נשים בכל מקום עבודה אפשרי.

ואחרי שכל אלה נאמרו אני מודה שאני לא ממש מבין את צהלות השימחה של שדולת הנשים וחברותיהן על פסק הדין שקיבלו לאחרונה ואשר חייב את נציבות שירות המדינה לצרף נשים לקורס שבו יש רק גברים חרדים או שהקורס יסגר לאלתר.

האם לרב תרבותיות הישראלית אין כל משמעות? האם להתחשב בצרכי האחר הן מילים גסות ופסולות? ניסיתי לבדוק קצת את הדברים ואף קראתי את פסק הדין. זה שהממשלה שלנו פועלת בשלומיאליות זה מילא, הרי היא היתה יכולה להקדים את קורס הנשים ולהתחילו יחד עם זה של הגברים, היא היתה יכולה להגיד כי היא מפסיקה בינתיים את הקורס הקיים עד שיפתח הקורס לנשים. אבל היא לא טרחה לעשות את זה פשוט בגלל רשלנות פושעת, אין לי מילים אחרות לתאר את המצב.

אבל מולן עומדים ארגוני הנשים וחוגגים את ההצלחה בבית המשפט. אכן הצלחה מרשימה ששמה על השולחן שוב את הצורך והחובה בשוויון מגדרי מלא. אבל האם באמת זהו המקרה הנכון להצליח בו? האם אף אחת שם בין העותרות לא חשבו לרגע שאולי מדובר בהיבט תרבותי שצריך להתחשב בו?

לפני מספר שנים החלה ממשלת ישראל להשקיע תקציבים גדולים במאמץ לשלב את הגברים החרדים בשוק העבודה. כחלק מהדרך הקלוקלת שהיא נהגה אז היא הפחיתה במקביל את התקציבים שיועדו לקדם את הנשים החרדיות בשוק העבודה, לא זוכר שהיתה אז עתירה לבית המשפט בדרישה להחזיר את התקציבים (אם היתה אני חוזר בי ומסיר את הכובע).

נחזור למקרה שלנו. הטענות בעד העתירה הסתמכו בעיקר על העובדה כי הגברים והנשים ממילא יעבדו יחד באותם משרדים ואפילו אותם חדרים. זה נכון, זה כבר קיים גם היום. אבל למה צריך לפגוע בבסיס הרגשות של החרדים והחרדיות בנסיון להביא אותם ללימוד משותף את זה אינני יכול להבין. מה בדיוק המטרה שוויון? אם רוצים שוויון אז הדרישה היתה צריכה להיות לפתוח מיד את הקורס לנשים מבלי להקפיא בינתיים את הקורס לגברים, זה בטח לא אומר להכריח אותם ללמוד יחד.

נדמה לי שאנחנו החילונים יורים לעצמנו ברגל בנסיון לקדם בכח שוויון מגדרי ויהי מה. אנחנו מפספסים את התמונה הרחבה או שאולי היא פשוט לא מעניינת אותנו. אם רוצים שוויון מגדרי בקליטת נשים חרדיות בשירות המדינה ובעתודות הניהוליות שלה צריך פשוט לקבוע מכסות. על כל גבר חרדי שיקלט תהייה חובת קליטה של לפחות אישה חרדית אחת. אולי אפילו שתיים. זה יביא לשוויון אמיתי במקום שנשמח ונצהל על פגיעה מיותרת בתפישות דתיות, תרבותיות ואחרות של קבוצות שאינן חילוניות בחברה הישראלית.

—————————–

המאמר פורסם גם בעיתון דה מרקר ניתן לקרוא אותו אחרי העריכה שעבר בקישור:  https://www.themarker.com/opinion/1.6017528

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s