הפרסומת הסקסיסטית של קסטרו החזירה אותי השבוע למאבק הבלתי נפסק בשמנופוביה של חברות אופנה ישראליות וזרות. בפוסט שפרסמתי כתבתי כי בניגוד לקולות הקוראים להחרים את קסטרו לאור הפרסומת שלה (אגב, אני חושב שלהשקיע בכאילו טרנטינו היה יכול להיות נחמד אם זה לא היה מיועד בשביל הפרובוקציה בלבד), אני בכלל לא יכול להחרים חברה שלא מייצרת, במכוון, בגדים שאני יכול לקנות רק בגלל שאני שמן.

התגובות לא איחרו לבוא, רובן אוהדות ותומכות אבל אחת, של חבר, היתה כזו של תוכחה. "למה אתה כותב כאלה דברים", הוא הגיב. "זו חברה מהמעולות שיש כאן. יושבים בה אנשים נהדרים ואם רק היית יוצר איתם קשר הם בטוח היו מקשיבים לך". אח"כ הוא הוסיף גילוי נאות, "הייתי דירקטור בחברה" ועוד אחד "הם יקשיבו לך אם זה יהיה להם כלכלי".

fat

אז בואו נדבר רגע על הכלכלי. כי אם הטענה היא שאין טעם לעשות קו בגדים לאנשים, נשים וגברים, גדולים במימדיהם בגלל שזה יקר זו טענה שאפשר לבחון אותה, אם מדובר בטענה שאין כאלה מספיק לקוחות, בואו וננסה לבדוק גם את הטענה הזו. אני אגב, חושב שמדובר בנימוקים אחרים לגמרי, נימוקים שאת חלקם אפשר היה לשמוע בהתבטאויות של מנהלי החברה בעבר. כאלה שאומרות בעצם שאנחנו לא רוצים לקוחות שמנים כי הם לא יפים בעינינו. אנחנו לא רוצים שהבגדים שלנו ילבשו על ידי נשים בגודלה של אשלי גרהאם, ניצן קרביץ, בר דמרי ואחרות כי האסטרטגייה השיווקית שלנו היא למכור לאנשים רזים כי רק רזה זה יפה.

למה קסטרו מפחדת מלקוחות שמנים, האם הם באמת יפגעו בתדמית של החברה? האם רק בעלות רגליים דקיקות כגפרורים זכאיות ללבוש את הסחורה הקסטרואית? אגב, קסטרו ממש לא לבד. תנסו למצוא בגדים לאנשים גדולים בפוקס (שהמנכ"ל שלה לא מהאנשים הקטנים ביותר על הפלנטה), תיכנסו לזארה ותיראו מה אנשים גדלי גוף יכולים למצוא שם לעצמם, ומה עם רנואר ועוד רשתות המוציאות סכומי עתק על פרסומות המקדשות את רזון הגוף.

כך במחי "חשיבה אסטרטגית" המגובה כמובן במחקרי שוק מעמיקים פוסלות חברות אופנה ישראליות חלק גדול מהלקוחות הפוטנציאלים שלהם. מעניין היה אם אחת מהן היתה תובעת יצרן שהיה מחקה את הבגדים ותופר אותם במידות גדולות או שהיא פשוט היתה יושבת בשקט.

בכלל, אם כלכך קשה לה לקסטרו כמו גם לאחרות, שיקימו חברות בת שיפתחו קווי יצור נפרדים שיבקשו תמיכה מהקרן לעסקים של המדינה (תאמינו לי אני אתייצב לצידם כדי שיקבלו את הכסף) ואחרי כמה שנים שיבואו ויגידו אם כלכלית זה לא משתלם.

קסטרו כמו חברות אופנה אחרות המקדשות את הרזה היא אחת מהחברות הגורמות להדרה חברתית של בני נוער על ידי חבריהם, היא אשמה בכך שהיא מייצרת, הלכה למעשה, את הפנים המכוערות של בני נוער הנוהגים להציק, להטפל ולהשפיל תלמידות ותלמידים רק משום שממדי גופם לא תואם את תפישת השיווק של קסטרו המצהירה כי רק רזה הוא יפה.

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. לפני מספר שנים כתבתי תיקון לחוק שוויון הזדמנויות אשר אוסר להפלות קבלת אנשים שמנים בעבודה. לצערי התיקון טרם התקבל על ידי הכנסת. כמי שמאמין שלכל דבר יש את הזמן שלו אני בטוח שהגיע הזמן להפסיק עם אפליית הלקוחות גדולי הגוף. הגיע זמן הקסטרו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s