נמאס לי מקשקושי הבחירות. מהאמירות המאיימות, השקריות והמפחידות, מחוסר היכולת לדעת מתי מדובר באמיתות ומתי בפייק ניוז, מלשמוע את הפרשנים המלהגים מבוקר עד לילה ואת הפוליטיקאים שלא אומרים שום דבר שחשוב לנו באמת (כמעט כולם) אלא עסוקים בעיקר בלהראות למה האחר הוא גרוע. מערכת הבחירות הזו הולכת ומתדרדרת לתהומות של בחילה.
הרי כל אחד מאיתנו יודע שרוב הבטחות הבחירות לא יקוימו. שברגע שהקלפיות יסגרו ולאחר שהתוצאות יוודעו בסוף הדברים החשובים ביותר לנו כחברה, כאנשים שרוצים פשוט לחיות בשקט, הדברים החשובים באמת ידחקו לפינה בשם הביטחון, בשם הגרעון, בשם הצרכים היותר דחופים.
אז די. תתעשתו על עצמכם ותוכיחו לנו שפוליטיקאים לא חייבים לשקר, הם לא חייבים לא להגיד את האמת, הם לא חייבים לעשות קומבינות כדי להבחר. תראו לנו שלהיות פוליטיקאי בישראל זו בהחלט לא מילה גסה.
וכן. אני מבטיח לפחות מהצד שלי לפרסם בקרוב את מי שאני חושב שהם הפוליטיקאים הישרים בישראל. אלה שגם אם אני לא מסכים עם הדעות, עמדות ואג'נדות שלהם, אני יודע שהם אנשים ישרים ולא נהנתנים המחפשים שררה.
תזכרו, בסוף זה לא רק הביטחון הצבאי . זו החברה שלנו. אלו האנשים. זה הביטחון החברתי שמגיע להם. תעסוקה הולמת, קורת גג ראוייה, חינוך שוויוני, מערכת בריאות מצויינת הפרושה ברחבי הארץ כולה.
על זה בסוף אנחנו צריכים להצביע.
הגיע הזמן לרוגע ושלווה. אם יש משהו שיש אצל עמי צפון אירופה, זה מה שאני ממש מאחל לנו. רוגע ושלווה.