לבחור כדי לשנות

ביום שני יש לנו הזדמנות לקבוע את הגורל שלנו לשנים הבאות. לקבוע איך תיראה המדינה שלנו. הבחירות ביום שני הן על דמותה של המדינה דרך עיניו של מי שיהיה ראש הממשלה הבא. אני מאלה שסבורים שביבי לא יכול להמשיך ולכהן לא רק בגלל כתבי האישום נגדו אלא פשוט בגלל שהוא יותר מידי זמן בשלטון. ואל תגידו לי שזה כמו ראש עיר שמכהן 20 ו-30 שנה. גם שם צריך לשים גבולות אבל לנהל מדינה ולנהל עיר, אפילו כשמדובר במדינת תל אביב זה לא אותו הדבר.

אני סבור שעידן ביבי חייב להגמר כי חייבים שינוי. חייבים חשיבה חדשה, אחרת, אולי יצירתית ומקורית יותר, אולי נועזת יותר. אני אשמח שזו תהייה מדיניות עם יותר חמלה, עם יותר רגישות, עם יותר אחריותיות (accountability ) של מי שקובע בסופו של יום מדיניות ביצועית. אני סבור שמי שמוביל חייב להתחלף אחת לכמה שנים כדי לתת לקרני שמש חדשות להכנס פנימה, להאיר את מה שהיה ולהבליט את מה שיכול להיות.

המשילות שלנו שבירה ועדינה מידי. לכן צריך לשים לה גבולות. מקסימום זמן לשלוט, מקסימום של שקיפות, חובה של עמידה בהבטחות ויושרה ציבורית. זה לא רק המידע שצריך להיות נגיש זה גם דרך קבלת ההחלטות, הצגת האינטרסים כולם, כדי שנוכל לראות איך הנבחרים שלנו עובדים ואם באמת הם משרתים אותנו את הציבור.

מיהו הציבור זוהי גם שאלה גדולה. כל אחד יש לו את הציבור שלו, אבל אמרו גדולים ממני שבדמוקרטיה חשוב יותר משלטון הרוב הוא השמירה על זכויות המיעוט ושיתוף המיעוט בקבלת ההחלטות. מי שרוצה להיות ראש ממשלה של כל העם חייב להוכיח את זה במעשים. לא בדיבורים. והדרך למעשים עוברת דרך ההבטחות, האג'נדה, המצע אם תרצו. ומי שאין לו משנה סדורה לא יוכל לעולם להיות ראש ממשלה של כולם.

אם לביבי היה באמת אכפת מהמדינה הוא היה פורש בעצמו אך מכיון שהדבר היחידי שמניע אותו הוא האגו האישי המבוסס על פולחן אישיות שנבנה ביסודיות ובכוחניות על ידי הגברת הראשונה והילד, אנחנו מוצאים את עצמנו בשנה האחרונה במדינה משותקת. לא רק הכסף הגדול שגובות הבחירות האלה הוא כסף שלנו שהולך לאיבוד, היכולת של המערכת המבצעת והמערכת המחוקקת והמפקחת לדאוג לאזרחי המדינה הולכת ופוחתת. הפקידים ממשיכים לשלוט וביתר שאת. חייבים לעצור את זה.

הפוליטיקה שלנו היא פוליטיקה קטנה המבוססת על מאוויים, אינטרסים ו"הכל אישי". העלבויות, התחברויות, שקרים והונאות הם חלק בלתי נפרד ממה שאנחנו מקבלים בכל יום ובעיקר בתקופת הבחירות. למי אפשר להאמין. לגנרלים? לראש ממשלה עם כתבי אישום? למי שהיו בראש הפירמידה, נפלו ומנסים לחזור אליה בכל מחיר?. למי להאמין, לאלו שאומרים שהמפלגה הגדולה זה הדבר החשוב או לאלה שמנסים לשכנע אותנו שמה שחשוב זה הגוש.

האם אפשר להאמין להבטחות שמפוזרות כאן בכל שעה משעות היום או פשוט לזכור שהבטחות בתקופת בחירות לא שוות אפילו את הקרח עליהן הן נכתבות. אולי בכלל צריך לתת הזדמנות למשהו חדש. למישהו חדש. אולי הגיע הרגע לייצוג אמיתי של אוכלוסייה המהווה 20% מהאזרחים כאן. ונניח שהפעם תהייה הצבעה ענקית לטובת האזרחים הערבים, האם זה יבטיח לנו ממשלה אחרת או שאולי רק יביא לסוג אחר של סחטנות פוליטית.

אני חושב שהגיע הזמן לעשות פריש מיש ולהפוך את הכל. אם אפשר היה לעשות רסטארט למדינה זה היה נפלא. אבל לא נשלה את עצמנו. אנחנו ממש לא שם. בינתיים אפשר ליצור בלוקים ושותפויות חדשות. חילונים ודתיים, חרדים ורפורמים, ערבים ומתנחלים.

בשנת 1999 ראש הממשלה אז, מי שחשב שהוא יותר חכם מכולם החליט לשים את יהבו על מורשתו של יצחק רבין. מורשת השלום. זה לא עבד. הנזק שהוא גרם אז היה אדיר ואנחנו סובלים ממנו עד היום. הגיע הזמן להשקיע באזרחים. כל האזרחים, יהודים וערבים כאחד. כי כל אזרחי המדינה שווים הם. ואני רוצה לחשוב שרק הצבעה למי שיבטיח ש"האנשים תחילה" היא הצבעה נכונה. אבל מי זה יכול להיות. כמעט כל מפלגה מבטיחה להנהיג בשביל האזרחים. אבל אף מפלגה ואף פוליטיקאי לא מוכנים לוותר בשביל כך על האגו. אולי ההצבעה הכי חשובה הפעם תהייה אי הצבעה? תמיד אפשר להתלות בפחד מנגיף הקורונה. אבל אסור שזו תהייה באמת אופציה.

כשאני חושב למי לשים את הפתק ביום שני אני הולך בדרך האלימינציה. קודם כל למי לא. אני מודה שאני לא יכול להצביע למפלגות שמאגפות אותנו מימין, לא בגלל בעיית ההתנחלויות או התהליך המדיני אלא דווקא בגלל התפישה הכלכלית החופשית הכוחנית, זו שבאה לבטל את זכויות העובד, את הזכות לשביתה, את מגבלת הקפיטליזם החזירי בשם השוק החופשי.

למפלגת הימין הגדולה אני לא יכול להצביע פשוט בגלל מי שעומד בראשה. די. הגיע הזמן להחליף את הראש ועד שזה לא יקרה, אני לא יכול להיות שם וזה עוד לפני שדיברנו על החברתיות והכלכליות שלה. אני גם לא יכול להצביע לקיצוניים, חילונים וחרדים כאחד. זה ברור שקיצוני לא יעבוד. שכפייה לא מועילה לאף אחד. אז לעזאל בואו נשנה.

וזה משאיר אותי עם שלש אופציות. מפלגה אחת גדולה, אחת שכמעט ונעלמה ואחת שהולכת וגדלה. והבחירה קשה. מורכבת. כמעט בלתי אפשרית. הכי קל היה אם הייתי חושב שיש מישהו שאפשר ללכת אחריו. מנהיג אמיתי. אבל זה לא קיים. קיימות דמויות שמבטיחות אבל לא מבטיחות לקיים. דמויות שגם אצלן תרבות השקר והרמייה הפוליטית היא חלק מהחיים עצמם. דמויות שאינן משיבות לשאלותיו של הציבור, שמדברות על שקיפות ויושרה אבל מתחמקות מלספר את כל הסיפור.

האופציה היחידה היא להצביע בעד מי שאני מהמר שיש סיכוי יותר גבוה שיעמוד בהתחייבויות שלו. בעד מי שאם יהיה בשלטון יש סיכוי שיתן לשותפים שלו את היכולת לקדם ולו במעט, את ההבטחות שהם עצמם נתנו לציבור. בואו נהייה ריאלים, אם ניתן יהיה לייצר גוש חוסם או גוש להקמת ממשלה ועוד כזה שיגרום להחלפת ראש הממשלה אני בטוח שכל האמירות החד משמעיות של "נשב לא נשב", "צריכים לא צריכים", לא יחזיקו מים. אף אחד לא יעז לקחת אותנו לעוד מערכת בחירות אחת אם אפשר לייצר סוג מסויים של קואליציה או אפילו ממשלת אחדות.

נראה לי מכאן שיש רק דרך אחת אפשרית. או פשוט להתפלל למשהו שאני כותב אותו כבר כמה חודשים, שמצביעי האיש שעד היום גרר אותנו לשלוש מערכות בחירות בגלל אגו מנופח ויצר נקמה אישי. יבינו שהמצב שאנחנו נמצאים בו הוא באשמתם. לא חוסר הרצון לממשלת אחדות הביא אותנו לבחירות שלישיות אלא אך ורק האינטרס האישי, כמו זה שהוא מאשים בו את ראש הממשלה. אם נצליח לשכנע את המצביעים שלו לעבור למקום אחר, כל מקום אחר השוויון יתפרק ותהייה לנו תוצאה חד משמעית.

מכיון שאני ממילא לא הצבעתי לאיש בעבר ולא מתכוון להצביע למפלגתו גם עכשיו אז אין ברירה וחייבים לבחור במי שאני מאמין שיהיו לו הכח והיכולת לשנות. זו חייבת להיות מפלגה גדולה. מפלגה שככל שתהייה גדולה יותר כך היא תהייה פחות סחיטה. נכון, גם מפלגה גדולה יש בה אג'נדות שונות אבל ההזדמנות שיש לה לשנות היא חד פעמית. היכולת שלה לייצר כאן שיח חדש אמיתי באמת קיימת.

מודה. לא הצלחתי לגמרי להשתכנע שהוא יכול באמת להוביל. בטח לא אחרי שראיתי איך שבנה את הרשימה שלו, מינימום של נשים, מקסימום של גנרלים. אבל צריך לתת לו צ'אנס, בעיקר כי אני מכיר את מספר 2 שלו. לו אני מאמין.

אני מניח שאתלבט עד יום שני אבל אז אצא לקלפי וביד לא רועדת ולא הססנית אטיל לקופסא את הבחירה שלי ואקווה שרבים אחרים יעשו כמוני ובסוף, בערב במדגם ובימים שלאחר מכן נוכל, אולי לחייך, יש סיכוי לשינוי.