ההתקפה הדי מתוזמנת של עיתונאים רבים על פסיקת בגצ רק מוכיחה, בצער רב וביגון עמוק כי מי שמתיימרים לשמור על הדמוקרטיה שלנו כשרוממות שמירת עצמאות בית המשפט העליון בגרונם תוך התחייבות לכבד כל החלטה שלו, הם בעצם נושאי אג'נדה אישית המבוססת על עמדות פוליטיות ושנאה די גדולה למי שלא חושב כמותם.
אם אתם טוענים שרוב הציבור לא תומך בנתניהו (ראו דבריכם על מספרי המנדטים), אזי מציע לכם לאמץ, כנראה מחדש, את דבריה של שולמית אלוני ז"ל שדמוקרטיה אמיתית היא קודם כל שמירה על זכויות המיעוט. אם אתם חושבים שהרוב כן קובע, הרי ש-11 שופטים קיבלו החלטה ואתם אמורים לקבל אותה וגם אם תחת צירוף המילים בית המשפט הגבוה לדין.
עשרות אלפי המילים שנשפכו בימים האחרונים נגד בג"צ והחלטתו החוקית, גם אם לדעתם של מישהם לא צודקת, רק מוכיחים שוב ושוב לא רק את חוסר האובייקטיביות שהפכה, ובצדק, לחלק בלתי נפרד מהכתיבה העיתונאית, אלא לגרוע מכך. לחוסר הגינות. חוסר יכולת לקבל החלטה עליה חתומים רוב שופטי בית המשפט העליון ו-100% מהשופטים שנטלו חלק בדיונים.
בסופו של דבר זה מגיע לדבר פשוט. זה החוק ואם אנחנו רוצים לשנות אותו אז אנחנו צריכים לעשות כן אבל עד אז זה החוק וצריך לכבד אותו. מי כמוני יודע.
אני מקווה שיגיע הרגע, יגיע היום שבו הציבור יבחר במנהיגים הראויים לו ולא להפך, שהרוב יבין שהשלטון שניתן לו אין פירושו פגיעה במיעוט ושנציגי הממלכה השביעית יבינו שהכח שניתן להם כלכך גדול עד שהוא הופך אותם לנציגי ציבור הלכה למעשה ואסור להם לעשות שימוש קלוקל באחריות הגדולה שניתנה להם.
אולי כשיגיע הרגע הזה נתחיל לראות כאן את העיצוב מחדש של החברה הישראלית המבוססת על קבוצות תרבות שונות הרוצות לחיות יחד, מכבדות אחת את השנייה ואינן עוסקות ימים ולילות בהכפשה הדדית כשהן מנצלות את יצר המציצנות העיתונאי כדי לייצר ספינים במטרה להשפיע ולשנות את מהות חייהם של רוב האזרחים כאן שמשמעותה קיום בכבוד, רווחה כלכלית ושוויון הזדמנויות.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 