מאבק העוסיו"ת – להציל את מי שמציל חיים

שנים רבות שאני מלווה את ציבור העובדים הסוציאלים, כמי שעוסק במיצוי זכויות, כמרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית, כמי שנפגש איתם יום יום בלשכות לשירותים חברתיים, בדיונים בכנסת, בשמירה על הלקוחות שלהם.  מעמדם של העובדים הסוציאליים בישראל אף פעם לא היה מהמשופרים. הם תמיד מצאו את עצמם בתחתית הסולם הכלכלי למרות שהתפקידים שהם ממלאים נוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו באופן אישי.

עבודת העו"ס אינה מתמצת אך ורק בטיפול פרטני באוכלוסיות המוחלשות ביותר הזקוקות לעזרה. אין כמעט אדם בישראל שלא יזדקק לעזרת עו"ס מתי שהוא בימי חייו, בין אם מדובר בסיוע להתמודד עם קשיי החיים ובין אם בסיוע בהכוונה וקבלת מידע ואישורים מתאימים כדי לממש זכאות לעובד/מטפל עבור בן משפחה שהפך לסיעודי. העובדים הסוציאליים אינם רק אלה שנמצאים בלשכות לשירותים חברתיים. אפשר למצוא אותם בכל פינה ובכל מקום בו האדם, האזרח, זקוק לעזרה. התפקיד שלהם חשוב. קריטי.

זה נכון. מקצוע העבודה הסוציאלית הוא מקצוע שוחק מאד. מקצוע בעל רמת סיכון גבוהה, אלימות מילולית, פיזית הם דברים שבשגרה לצערי, כמו גם התנהלות פוגענית לעיתים מצד העוסי"ם השחוקים החושבים כי הכח שניתן בידם מספק להם את הזכות להתעמר במי שמבקש את עזרתם. אבל אלו העובדים שבשוליים, כמו בכל מקום אחר. במשרדי ממשלה וגם בחברות פרטיות. לא בהם אנחנו עוסקים היום. כשלים ותקלות קיימים במקומות רבים. אבל ברוב המקרים בסופו של יום ניתנים התקציבים והכלים כדי שאפשר יהיה לתקן, לשנות, לשפר. גם לעובדים הסוציאליים מגיע היום הזה.

העובדים הסוציאליים, מקבלים רובם את שכרם מקופת המדינה. היא זו שקובעת את מסגרת השכר שלהם, את תנאי העבודה וההעסקה. אומרים שעבודה צריכה לכבד את בעליה ולספק להם שכר ראוי והגון. הייתי שמח לראות חלק מפקידי משרד האוצר שרמת השכלתם ונסיונם זהה לאלו של עובדים סוציאליים אך הם מקבלים שכר הגבוה פי שניים או שלושה מהעובדים שיוצאים כל יום לרחובות, שודאגים כל הזמן ללמוד עוד ועוד כדי שיוכלו להשתמש בכלים החדשניים ביותר כדי לסייע ללקוחותיהם.

העובדים הסוציאליים החליטו לצעוד כדי לצעוק בשבילנו האזרחים. המחוייבות שלהם לעזור לנו כדי שנוכל לנהל את חיינו בבטחה היא מחוייבות של אמת.

צעדת המחאה של העובדים הסוציאליים היא הזדמנות נהדרת לסולידריות חברתית של עובדים בישראל. מובטלים ומועסקים כאחד.

אני רוצה לראות עובדים שעוזבים למספר שעות את מקום עבודתם ומצטרפים לצעדת המחאה של העוס"ים. אני רוצה לשמוע ראשי ועדים פונים אל העובדים אותם הם מייצגים וקוראים להם להצטרף לצעדה לפחות לזמן מה. אני רוצה להאמין כי ביום חמישי כשהעוסי"ם יגיעו לירושלים יצטרפו אליהם מנהיגי ציבור העובדים כדי לחזק אותם. ויש משהו שאני באמת חולם עליו וזה שהלקוחות של העובדים הסוציאליים, אותן משפחות ויחידים שחלקם חייבים את חייהם לעובדים המסורים הללו, יגיעו גם הם, כל אחד לפי יכולתו כדי לדרוש את מה שמגיע לעוסי"ם, העסקה הוגנת ורווחה כלכלית.

——–

רן מלמד, מנהל פורום ארלוזורוב לקידום העסקה הוגנת ורווחה כלכלית