דברים שהרגיזו אותי וגרמו לי לחשוב השבוע שצריך כאן משהו חדש – השבוע הראשון של יולי 2020

עוד שבוע עבר. התחלנו את יולי, הקיץ כאן. הארועים רודפים אחד את השני, אין שקט, המצב הכלכלי הולך ומחמיר. יש הרגשה שהפוליטיקאים מנותקים, גם הסלבריטאים, אלא שמעדיפים שיקראו להם VIP למרות שהם ממש רחוקים מזה. אלו הדברים שהרגיזו אותי השבוע

הסגידה לקצינים הבכירים ואובדן הציונות והתרומה למדינה של אנשי 8200

2 ארועים צבאיים מרכזיים היו כאן השבוע. הראשון, המשך הסגידה של עיתונאים וחלק מהציבור לקצינים בכירים במילואים, כאילו הם מורמים מעל, כאילו עצם העובדה שהגיעו לדרגה בכירה בגוף הפועל בצורה היררכית ומבוסס על מתן פקודות והחובה הבסיסית למלא אותן הופכת אותם למנהיגים, למובילים. ראינו לא מעט קצינים בכירים ופחות בכירים שסרחו, שנפלו, והעולם המשיך כמנהגו, גם אם היו תחקירים בעניינם. בשורה התחתונה, סיימתם את שרותכם הצבאי, תודה גדולה, אתם רוצים להפגין אתם כמו כל אחד האדם, אתם רוצים להוביל, מצויין, אבל תגידו שאתם מובילים ותיקחו אחריות.

ומול אלה שמענו השבוע את בכירי הצבא מתלוננים על המשך המהלך להורדת יחידת 8200 האגדית לדרום. מפחידים אותנו כי החיילים והקצינים המצויינים לא ירצו להשאר בצבא אם הם לא יקבלו רכבת מהירה עד לבסיס ובחזרה. טוב שהם לא מבקשים מוניות ספיישל לכל חייל. נדמה לי שמשהו כאן התהפך, אני לא מדבר רק על הזכות לתרום למדינה, אני מדבר קודם כל על העובדה שבלי הזכות לשרת ב-8200 רבים מהסטארטאפיסטים שלנו פשוט לא היו קיימים. אז כן, שיתכבדו ויסעו דרומה, לא יקרה להם כלום.

התעוד המשטרתי של מעצרי הקורונה

המשטרה מציפה את הרשתות החברתיות, את חברות החדשות והעיתונים בצילומים ממצלמות הגוף של השוטרים. הדרך של המשטרה להראות שהיא הכי טובה בעולם. הומניטרית, מתחשבת, לא אלימה. רק מה ששוכחים כולם זה שהסרטונים ערוכים מגמתית (אני לא מדבר על עריכה להורדת פרטים אישיים ופגיעה בפרטיות), הם מביאים כמובן רק חלק מהתמונה והבעייה הגדולה שהעיתונאים, הפודלים של המשטרה אוכלים את התבשיל הזה לתאבון, בלי שום ספקות, בלי שום שאלות. כך גם רוב הציבור. יחסי הציבור של המשטרה עובדים שעות נוספות ודי בהצלחה. הציבור הוא זה שממשיך להפגע.

העוס"יות ומאבקן הצודק

אחרי שבשבוע שעבר הן צעדו לירושלים והקימו קול צעקה גדול הגיע השקט שלפני הסערה. בעוד יומיים כך מבטיחים לנו תצא לדרך השביתה הגדולה. את פקידי האוצר הן פגשו פעם אחת כמדומני וסיפרו שלא יצא מזה כלום, שלא ספרו אותן. כך גם עכשיו. אז תהייה שביתה. ומה יהיה איתה? איפה שאר העובדים במשק. למה עובדי התעשייה האוירית לא מצטרפים למאבק, איפה העובדים של נמלי אשדוד וחיפה, למה הם לא מצטרפים למאבק ומשביתים את הכנסת הסחורות לארץ. אולי אם תהייה שביתה שכוללת סולידיות חברתית אמיתית, כזו שגם עשרות אלפי לקוחות שירותי הרווחה יצטרפו אליה, כל אחד בתחומו, אולי אז יזדעזע כאן משהו. עד אז, נדמה לי, בצער גדול, שהעוסיו"ת לא יצליחו במאבק הכלכך צודק שלהן.

אגב, לי יש רעיון להפחתת העומס על העובדות הסוציאליות בלשכות הרווחה. פאראעו"ס אני קורא לו. תפקיד חדש שיאפשר להוריד מהעוסיו"ת את העיסוק בבירוקרטיה ולפנות זמן לטפל. דיברתי עליו ארוכות עם מנהלות לשכות רווחה, עם עובדות סוציאליות בשטח. אהבו אותו. אני מנסה לקדם אותו עם שר הרווחה ואנשי אגף התקציבים. שלחתי אותו גם ליו"ר איגוד העוסי"ם, הצעתי את עזרתי. אמרו שיחזרו אליי. מחכה. לא בכליון עיניים.

9 שנים למחאה החברתית

עוד שבוע זה מגיע, 9 שנים למחאה החברתית הגדולה. 8 שנים לנסיון להחיות אותה, 17 שנים לצעדה של ויקי כנפו ומאות אמהות חד הוריות לירושלים. ומה נשאר מכל אלה, תפישות עולם ליברטניות של רוב מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת. קיצוץ בשרותים חברתיים, משבר דיור שלא נפתר ויוקר מחייה שאחרי פעולות מסויימות הולך וגדל. כן קיבלנו רפורמה בסלולר, יש. אבל זה ממש לא מספיק.

יוצא לי לדבר עם לא מעט אנשים שמדברים על מחאה חדשה. על לצאת לרחובות. אבל אנחנו שוב באותו מצב כמו אז ב-2011. כל אחד עם האג'נדה שלו, אין הגדרות מסוכמות ומסודרות על מה רוצים להשיג. יש יותר מידי מנהיגים/מובילים מטעם עצמם או מטעם אחרים אבל אין עבודה משותפת. הנסיונות להקים עוד מאהל ברוטשילד לא יעבדו, צעדות לירושלים כבר לא עושות את זה לאף אחד, גם לא חסימת צירים באיילון או בעזריאלי. צריך משהו חדש. המשהו הזה יכול להיות רק כזה שפוגע בבטן הרכה של הממשלה, של הכנסת, של נבחרי הציבור. אתם שואלים אותי אם יש לי רעיונות? כמובן. אבל איך כתב לי עובד סוציאלי אחד שביקשתי לדעת מה התכנון של מחאת העוסיו"ת – לא כותבים אסטרטגיה בפייסבוק, אני אחבר לך את מי שצריך. אני מחכה.

קורונה – הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסא

אי אפשר שלא להרגיש שהטיפול הממשלתי במשבר הכלכלי והבריאותי שבו אנחנו נמצאים נכשל כשלון חרוץ. הבעייה הגדולה היא שאין חשיבה יצירתית, אין נסיון לייצר פתרונות מחוץ לקופסא שבה אנחנו נמצאים וברגע שזה המצב שום דבר טוב לא יוצא מזה. אני מודה שלי יש כמה רעיונות על איך לסייע לענף התרבות, שלחתי תוכנית מסודרת לשר ולחברי הכנסת, כמובן שלא היתה התייחסות. בסוף כשזה יופיע בעיתון או בועדה בכנסת, פתאום אז אולי מישהו ירים את הכפפה. אולי נפתלי בנט יצליח להדהד את זה כי הוא לפחות מוציא דברים החוצה ושם על השולחן, כך גם עם נושא הביטחון התזונתי, המון כסף נזרק בחודשים האחרונים בלי תיאום, בלי מרכז מידע ממוחשב, חבל. גם על מערכת ההוצאה לפועל צריך לדבר מילה. המערכת חזרה לפעול כרגיל, התאגידים הפיננסים ממשיכים, באמצעות עורכי דינם שחלקם מושחתים ברמה עבריינית ממש, להתעלל במי שאין לו כרגע עבודה, אין לו כסף לחיות, אבל אם אפשר להטיל עליו מגבלות שונות ומשונות, לעקל את חשבון הבנק שלו ואת רשיון הנהיגה אז למה לא. איפה המפקח על הבנקים שיוציא הנחייה לבנקים ואיתו הפיקוח על השירותים הפיננסים שיורו לתאגידים השונים להקפיא את פעילות הגבייה לחודשים הקרובים. התאגידים יכולים לעמוד בזה בקלות, גם עורכי הדין המשולים לאוכלי נבלות.

בואו נדבר רגע על הסלבס

כן,כל הדוגמניות והדוגמנים, השחקנים והזמרים, משתתפי הריאליטי עם 15 דקות התהילה שלהם, גם הספורטאים, כל אלה שאמורים לתת דוגמא לציבור על איך להתנהג, להראות רמות גבוהות של מוסר אישי ועקרונות שציבור העוקבים אחריהם יוכל להתחבר אליהם. כן, הם כמו סוג של מחנכים.

במקום זה אנחנו מקבלים בשבועות האחרונים בדיוק את ההפוך. מסיבות וחיבוקים, אי שמירת מרחק והגיינה. ויותר גרוע מכל, הם לא מקבלים קנסות, זה עובר לידם כאילו הם מורמים מעם.

אלו באמת האנשים שצריכים לקבל את תשומת הלב שלנו? אלו באמת האנשים שצריכים לתת להם במה תקשורתית כל שהיא?

בגיא פינס מפרסמים את רשימת הסלבס שנכנסו לבידוד או נבדקו בקורונה כאילו זה דבר טוב, במקום לכסח להם את הצורה ולהגיד להם שיש להם חלק גדול בזה שציבור גדול שהולך אחריהם נדבר גם הוא.

אי אפשר בלי קרן וקסנר

כתב חדשות 13, אלון בן דוד, כתב השבוע טור ארוך המסביר למה הפעילות של קרן וקסנר בישראל חשובה וטובה. יתכן והוא צודק, אבל לי יש שאלה אחת. אם היא כלכך טובה ואם היא כלכך שקופה, למה לעזאזל מפחדים שם לחשוף את כל המידע שנוגע לתשלום של 2 ומשהו מליון דולר שקיבל אהוד ברק עבור מחקר שעשה בשביל הקרן. האם יש כזה מחקר? אם כן למה הוא לא מפורסם, מה היה הנושא שלו, אם אין כזה, על מה בדיוק ברק קיבל את הכסף. יסלח לי אלון בן דוד, אבל כל עוד הפרטים לא יפורסמו, כל פעילות שמטרתה להפסיק את הפרוייקט היפה של הקרן בישראל ובשירות הציבורי שלה, כל פעילות כזו אין לה זכות קיום.

הקפיטליסט החזירי או החזיר הקפיטליסט

מילה אחרונה על החזיר שהופיע על השער של ידיעות אחרונות ונשמע כמו שמעון פרס בזמנו כשאמר "אני לוזר"?

כן, אדון קסטרו, את קפיטליסט חזירי או חזיר קפיטליסט, איך שתבחר.