בשבוע שעבר העלה שר הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, פוסט אותו הוא כינה בשם "הסטורי", הוא סיפר שם על המתווה החדש של העלאת קצבת הזקנה שהוא מתכוון להביא בתקציב המדינה הקרוב. לא חלפו 24 שעות וכתבי החצר של אגף התקציבים באוצר העלו ידיעות ולפיהן משרד האוצר מתנגד למתווה המוצע. בשורה התחתונה, שמולי יאלץ להפעיל כישורים מיוחדים, קשרים פוליטיים ומיצוי התחייבויות מהעבר כמו גם כאלה מההווה אם הוא רוצה לקבל את הכסף עבור הנכים.
זו לא הפעם הראשונה שאגף התקציבים, זה שכולם רצים לחבק עכשיו בגלל שראש הממשלה תקף את העומד בראשו, עומד בחזית בצורה המתנגדת לכל רצון של נבחרי העם להרחיב את מודל מדינת הרווחה ואת השירותים החברתיים שהיא מעניקה לאזרחיה ותושביה.
מי שזוכר את ימי ועדת אללוף, הועדה למלחמה בעוני, כפי שהיא ידועה מאז, זוכר את ההתנגדות הגורפת של האוצר להעלאת קצבאות הקיום וזאת למרות המלצות גורפות של כל המומחים והעדים שהשתתפו בועדה. מי שילך עוד יותר אחורה לא ישכח את אנשי האגף שהתעקשו שאמהות חד הוריות ומקבלי הבטחת הכנסה לא יוכלו לעשות שימוש ברכב פרטי, אחרת יאבדו את זכאותן לתשלום מהמדינה. הנימוק המקצועי היה ש"אם יש לה רכב זה אומר שהיא לא נמצאת כל הזמן במצב שהיא יכולה לחפש עבודה או ללכת לעבודה", זה כלל לא שינה להם שבמקרים השימוש ברכב, גם אם לא בבעלות, הוא הדרך היחידה להגיע לעבודה ובמקביל לחזור ולקחת את הילדים אל ומבית הספר והחוגים.רק לאחר שהנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, פסק זה כי הזכות לשימוש ברכב היא זכות יסוד בסיסית במקרה זה וכי אין לשלול בגינה את קצבת המזונות או הבטחת ההכנסה.
לפני מספר שנים דחף אגף התקציבים, יחד עם משרד המשפטים ובנק ישראל את חוק נתוני אשראי החדש. חוק הגיוני וראוי אשר מטרתו לשנות מהיסוד את צורת מודל האשראי בישראל כחלק מיצירת תחרות חדשה במערכת הפיננסית. יו"ר ועדת הכלכלה דאז, ח"כ לשעבר איתן כבל, עלה על הנושא במהירות וקבע, כבר בתחילת הדיונים כי לא מדובר בחוק חברתי, כפי שניסו להציג אותו, אלא בחוק פיננסי גרידא שאף יפגע ביותר ממליון אזרחים מודרי אשראי, חלקם הגדול לקוחות הבנקים המסחריים.
כתנאי להעברת החוק דרש כבל משר האוצר משה כחלון, וקיבל. התחייבות להקמת קרן הלוואות ממשלתית למודרי אשראי, כזו שתאפשר ואפילו תחייב את הבנקים להעמיד הלוואות בריבית נמוכה מאד למי שבדרך כלל אינם זוכים להתייחסות כל שהיא מהבנקאים שלהם. ההתחייבות ניתנה, הצעת החוק עברה אבל באגף התקציבים עשו הכל כדי למסמס ולמחוק את ההתחייבות מעל פני האדמה. בסוף זה הצליח להם. חלק מהתוצאות אנחנו רואים היום בהתנהלות האגף בכל מה שנוגע למשבר הקורונה.
בכלל, יש שיטה כזו באגף התקציבים. אם מישהו רוצה להעביר תוכנית או תקציב שלא נראית להם, הם יעשו הכל כדי שזה לא יקרה. גם אם בסופו של יום, על אפם ועל חמתם התקציב נמצא ומאושר הם מצליחים לקבוע קריטריונים בלתי אפשריים לזכאים הפוטנציאלים. ראינו את זה בעבר עם פרוייקטים לסיוע כלכלי לאמהות חד הוריות וילדיהן בתקופת החופש הגדול, הרגשנו את זה על בשרינו כאשר היה זה אגף התקציבים שעמד על רגליו האחוריות ועשה הכל כדי ששכר המינימום לא יגדל והבנו היטב את השיטה כאשר האגף ניסה למנוע העברות תקציביות למיזם הלאומי לביטחון תזונתי, סירב לתקצב פרוייקטים של ארוחות חמות וכמובן איך אפשר בלי ההתעמרות הבלתי נתפסת בעובדות הסוציאליות.
המנכלי"ת החדשה של משרד האוצר, מי שגדלה באגף התקציבים, יצאה כמובן להגן על עובדי האגף. זה בדיוק מה שמצופה ממנה. אפשר גם להבין ולהאמין לאנשי האגף כשהם אומרים שהם פועלים מתוך שליחות ומתוך ראיית טובתה של המדינה. אבל באמת, אי אפשר שיהיו אצלם עוד כמה עמדות?קצת תפישות עולם שונות? משהו אחר ממה שקיים היום.
נדמה לי שמה שמתרחש השבוע בין ראש הממשלה לראש אגף התקציבים הוא הרבה יותר עמוק. נדמה לי שמדובר בתחילתו של מהלך שישנה את כל צורת התנהלותו של האגף והפיכתו למגוון יותר מבחינה תעסוקתית ומחשבתית.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 