לא משבר מנהיגות משבר האמת והשקר

מדברים לאחרונה הרבה על משבר המנהיגות בישראל, על חוסר האמון בפוליטיקאים. על זה שלא מוצאים פוליטיקאי אחד שאפשר לראות בו את מחליפו של ראש הממשלה המכהן.

דיבורים יפים על חוסר היכולת לבחור, על העובדה שאין למי להצביע בבחירות. אבל האם מדובר במשבר מנהיגות או סתם בחוסר אמון בנבחרי הציבור או שאולי מדובר במשהו אחר, עמוק הרבה יותר מצד אחד ופשוט להפליא מהצד השני. אולי פשוט מדובר בתרבות של שקר שפשטה במלוא עוזה בכל חלקיה של הציבוריות הישראלית.

התרגלנו לשקרים של הפוליטיקאים. להבטחות שלא שוות את הנייר או המקרופון. התחייבויות שביניהן לבין המציאות אין שום קשר. אומרים לנו שהעם הוא הריבון ונבחרי הציבור, חברי הכנסת, הם שליחיו. אוי ואבוי לנו אם אלו השליחים. האם הם באמת עושים את העבודה בשבילנו או שאולי דואגים קודם כל לעצמם. יש חברי כנסת טובים. מסורים. כאלה שעובדים בשביל הציבור ששלח אותם. הם נמצאים בכל המפלגות מהרשימה המשותפת דרך יש עתיד ועד הליכוד, ש"ס ויהדות התורה.

יש לעומתם חברי כנסת שכל פעולתם היא לדבר. להבטיח דברים, לכתוב על פגישות שקיימו ותכניות שהם מקדמים אבל בפועל בינם לבין המציאות המרחק גדול. הבעייה הגדולה היא לא אלה ואפילו לא אלה. הבעייה הגדולה היא עם אלו העומדים מול הציבור ומבטיחים הבטחות גדולות. הבטחות משנות חיים. ואחרי זמן מוצאים סיבות לחזור בהם מההבטחות. לכאורה לטובת הציבור. בפועל לטובתם האישית.

יש ביניהם כאלה שהתרגלנו לשקרים שלהם. אנחנו כבר לא קונים אותם. יש את האחרים, את התקוות הגדולות. אצלם השקרים והפרת ההבטחות וההתחייבויות זה דבר חדש. לעיתים נראה שלא נוח להם איתם אבל הם ממשיכים בהם כאילו אין מחר.

הם אומרים שטובתה של המדינה לנגד עיניהם, שהם שומרים עלינו, שהם מצילים אותנו מדברים גרועים הרבה יותר. האמנם? יכול להיות הרבה יותר גרוע? מעניין מה היה קורה אם היו מחליטים על שיטה שמאפשרת לאכוף הסכמים פוליטיים. שמאפשרת הטלת סנקציות כספיות ואפילו פליליות על הפרת הבטחה לציבור. על שקר ציבורי. לא שקר אישי. שיקרת לציבור, הפרת הבטחה. תשלם. לא תחכה לבחירות כדי לראות אם יבחרו בך שוב. פשוט תשלם. כסף. והרבה. אולי אפילו אפשר יהיה אפשר להדיח אותך במהירות. סיבת ההדחה – שקר ציבורי. שקר לבוחרים שלך. שקר לעם.

אומרים שהפוליטיקה היא אמנות הבלתי אפשרי. זה נכון. אבל היא לא חייבת להיות האומנות לשקר.