לשר אריה דרעי היה רעיון. איך לעזור לציבור גדול של משפחות ויחידים שסובלים, בחודשים האחרונים אפילו יותר מבתמיד מחוסר היכולת לממן לעצמם את המזון שהם זקוקים לו, חוסר בטחון תזונתי קוראים לזה בשפה המקצועית, משהו שממשלת ישראל עושה כמעט הכל כבר עשרות שנים כדי לא לקחת אחריות על המושג, הבעייה והצורך להתמודד איתה.
אריה דרעי הצליח במקום שבו לא הצליחו אחרים, הוא גרם לראש הממשלה להקצות 700 מליון ש"ח לחלוקה למשפחות הזקוקות למזון פשוט כי אין להן מספיק. נדמה לי שאין אף אחד שחושב שמדובר בכסף שלא צריך להיות מועבר למשפחות האלה. הטענה היחידה שמועלית היא כפולה למה דווקא למשפחות הללו ולמה נבחרה חברת שופרסל כזוכה במכרז שפרסם משרד הפנים להפעלת הפרוייקט. ברשותכם אעסוק בפסקאות הבאות בשאלה הראשונה כיון שעד כמה שהיא חשובה ואולי אפילו צודקת מבחינה משפטית וחוקית היא בוודאי שאינה צודקת מבחינה מוסרית ובטח שלא פוליטית.
מסתבר שהרוע קיים ובשם המשילות והשוויוניות מונעים, כבר מספר חודשים, אלו שרוממות החברה הישראלית בגרונם, מעשרות אלפי משפחות הזקוקות לסיוע במזון, את הכסף שהצליח שר הפנים אריה דרעי להשיג להם כחלק מהניהול הפוליטי שלו בממשלה ובמשבר הקורונה.
הטענה המוסרית. טוענים העותרים לבגצ, על כל דבר רצים כאן לבגצ, שהקריטריונים שנקבעו לחלוקת 700 מליון השקלים אינם שוויוניים והם נותנים העדפה לציבור החרדי על פני ציבורים אחרים. ייתכן. אבל, מן המפורסמות הוא שבחברה החרדית רמת העוני גדולה פי כמה מאשר חלקה היחסי באוכלוסייה ואם כך הדבר הייתכן והסיוע אכן מגיע לה? בשורה התחתונה הכסף מעוכב, הפרוייקט לא יכול לצאת לדרך ומשפחות שזקוקות לו כדי להתקיים פשוט לא מקבלות אותו. טוענים עוד נגד שר הפנים שאין זה מתפקידו לחלק כרטיסי מזון שזהו תפקידו של משרד הרווחה.
נו חברות.ים יקרות.ים בואו לא נתחיל בבדיקת הפרוייקטים הכפולים המתבצעים במשרדי הממשלה השונים, בכפילות בין משרד הרווחה למשרד לשוויון חברתי, בין משרד הקליטה למשרד השיכון, בין משרד הכלכלה למשרדי הרווחה והחקלאות, בין משרדי הבריאות והחינוך ועוד ועוד. כשתאספו את הסכומים לסתתכם תשמט ופיכם ישאר פתוח תוך שאתם מנסים לשאול את השאלה הפשוטה: לאן הולך כל הכסף הציבורי הזה.
בשורה התחתונה המצב הוא שיש עשרות אלפי משפחות הזקוקות לסיוע לרכוש מזון ובמשך החודשים האחרונים אפשר היה לתת להם אותו או לפחות את חלקו וזה לא קרה. כן בחירות, לא בחירות, זה ממש לא רלוונטי, אנחנו בתקופת משבר, מספר המשפחות הפונות ללשכות הרווחה הולך וגדל, רובן צריכות עזרה בקיום היומיומי, זה כולל מזון. אפשר היה לסייע לפחות לחלקן כמו שמסייעים לחלק מהמשפחות במסגרת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, אחד המיזמים החשובים והטובים שפועלים כאן ושגם אותו צריך להגדיל בצורה משמעותית.
המעבר לאמירה הפוליטית עובר בין השאר דרך אהוד ברק. לפני כ-25 שנים אחד מהרעיונות המבריקים של אהוד ברק בזמנו היה להקים רשת גני ילדים/מעונות יום וחינוך בדומה לזה שהקימה תנועת ש"ס. כך הוא חשב אפשר יהיה לתת מענה למאות אלפי משפחות שבסופו של יום גם יצביעו עבורו בבחירות לכנסת. כמו הרבה רעיונות של ברק, הביצוע לא היה מי יודע מה והעסק לא לגמרי עבד. עבר זמן, אהוד ברק ספון במגדלו וכותב פוסטים אפוקליפטיים ומולו אריה דרעי עושה הכל כדי להמשיך ולדאוג לציבור ששלח אותו לכנסת. הדאגה הזו בהחלט מובנת זהו בדיוק תפקידו ואם על הדרך גם עוזרים לאוכלוסיות אחרות מה רע בכך.
הוא עובר גם דרך אגף התקציבים, ראשי סיעות הקואליציה וחברי ועדת הכספים המתבקשים לאשר העברות תקציביות מוזרות ומשונות על בסיס יומיומי כמעט. אין כמעט מפלגה שלא לקחה כספים ייחודיים, למטרות מעולות כמובן. אין כמעט חבר כנסת שלא הסכים להצביע בעד הצעת חוק או העברה תקציבית שביקשו מהאוצר וקיבל תמורתם העברה תקציבית לנושא או תחום הקרובים לליבו ושבוודאי חשובים לכל מרכיביה של החברה הישראלית ללא הבחנה.
אני לא יכול שלא לשאול את עצמי מדוע בני גנץ ואנשי כחול לבן שהמשרדים שהם מנהלים כוללים את משרדי הרווחה והשוויון החברתי, את משרד הכלכלה ועוד משרדים בעלי יכולות וגישה לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע, לא דרשו גם הם סכום זהה, לפחות, לסכום שדרש וקיבל אריה דרעי. מדוע בני גנץ לא חבט בחוזקה על שולחנו של ראש הממשלה ודרש גם הוא לקבל 700 מליון ש"ח לטובת כרטיסי מזון למשפחות הזקוקות לסיוע ברכישת מזון. שימצא את הקריטריונים, שיחלק אותן לכל המשפחות שלא עומדות בקריטריונים שקבע שר הפנים, שיחלק לחד הוריות ולנכים, לדיירי הדיור הציבורי ובעיקר שימפה את המובטלים החדשים, את אלו שנזרקו לחל"ת לפני שמונה ועשרה חודשים והם זקוקים לסיוע יותר גדול ממענקים חד פעמיים של 750 ש"ח לנפש.
במקום להתבכיין צריכים ארגוני החברה האזרחית העוסקים בחלוקת מזון להפעיל מכבש של לחצים על חברי הכנסת שמכריזים כל שני וחמישי על מחוייבותם לשכבות מעוטות ההכנסה. במקום לקטר צריכים חברי הכנסת וראשי המפלגות שמבקשים בקרוב את תמיכת הציבור לדרוש תוספת תקציב מיידית לביטחון התזונתי.
אם פעם אמר ראש ממשלה אחד "תהיו כחלונים", הגיע הזמן שהחברתיים יגידו לנציגים שלהם בבית הנבחרים "תלמדו מאריה דרעי".
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 