בתוך אחת מבקשות הפטור ממכרז שפורסמו השבוע מסתתר נתון די מענייןמדובר בבחירת ספק יחיד (בית חולים אסף הרופא) להמשך ביצוען של הערכות מסוכנות מיניית לעברייני מין. אין חולק שמדובר על פרוייקט, חשוב, בטח כשמדובר על מאבק בעברייני מין. אבל הסיפור הוא לא בחירת הספק, אפילו לא סכומי הכסף שמשלמים לו, 7 מליון ש"ח לחצי שנה, אפילו לא השאלה למה הוא היחיד ולמה אי אפשר אחרים.
בתוך הפרוטוקולים שמצורפים כאן מסתתר המשפט הבא:"במהלך השנים ישנה מגמת גידול בהיקף ההתקשרות עם הספק, וזאת היות וההערכות הנ"ל מבוקשות יותר ויותר על ידי בתי המשפט." ומשפט נוסף: "ישנו גידול טבעי של 10% בשנה" – בעברית פשוטה – יותר עברייני מין. ואם זה לא סיפור ששווה לחקור אותו לעומק אני לא יודע מה זה סיפור טוב. מה הפילוח הארצי הגאוגרפי, איזה גילאים, מאפיינים תעסוקתיים כלכליים ואחרים של האנשים שלגביהם מבוצעות בדיקות ההערכה לפני החלטות בתי המשפט, כמה מהבדיקות נעשות בחשד לעבירות מין בקטינות וכמה במבוגרות/בוגרות ועוד שאלות שיכולות לבנות לא רק סיפור עיתונאי מרתק אלא גם ובעיקר תוכנית פעולה לצמצום התופעה כחלק מהמאבק הכולל.
רצ"ב הפרוטוקולים.