מכתב אישי לשרת התחבורה – במאבק על החום והקור ברכבת פספסת את הדבר החשוב

אתחיל ואומר שאני מאד שמח שמרב מיכאלי היא שרת התחבורה. אני משוכנע שהיא תהייה שרת תחבורה מצויינת וכי היא באמת תקדם תחבורה ציבורית שוויונית, יעילה ואיכותית.

כמי שנוסע, כמעט כל יום ברכבת מירושלים לתל אביב וחזרה לא ממש הופתעתי מהסיבוב שעשתה מיכאלי על ציבור הנוסעים ובעיקר הנוסעות כשבחרה בהפחתת הקור במזגני הרכבת כמהלך הראשון והמוביל בכהונה שלה. נדמה לי שיש דברים הרבה יותר חשובים אבל לפני שאכתוב להם בכל זאת כמה מילים על המזגן.

נכון, לגברים הרבה יותר חם מנשים. בטח לגברים שמנים (אני הורדתי לאחרונה 46 ק"ג אבל עדיין חם לי). ובטח לגברים שהולכים עם חליפות שחורות אטומות גם בימי הקיץ הלוהטים וגם במקומות שבהם הלחות מאד גבוהה.

אז יגביהו את הטמפרטורה ואלו שממילא הזיעו עכשיו יזיעו פי כמה וכולנו יודעים שלזיעה יש ריח והרבה פעמים לא ממש טוב ונעים. אז מה השלב הבא לחלק דיאודורנטים לציבור הנוסעות והנוסעים? כן כן. גם לנוסעות כי ברכבת מירושלים למשל יש המון נשים דתיות המכוסות מכף רגל ועד ראש. חם להן מאד והן מזיעות.

או שאולי נאפשר לגברים להוריד חולצה ולהשתמש במאורר ידני כדי לקרר את עצמם. לא היה עדיף למשל לחשוב על פתרונות אחרים כמו להעמיד עמדות עם שמיכות פליז למי שקר לו ולא הביא סוודר או חולצה ארוכה מהבית.

אבל אחלה, העיקר שיש פוסט וסרטון והמון מומחים לפזיולוגיה שמסבירים לנו שיש הבדל בין נשים וגברים. כאילו שלא ידענו. ומילה אחרונה בנושא הזה, האם באמת בדקת שבדברייך ומעשייך את באמת "מגינה" על כלל הנשים או שחזרנו לימים של פעילות סקטוריאלית שהיא מאלו שהביאו אותנו לשסעים הכלכך נוראים בחברה הישראלית. אומרים שכנפי פרפר בסין יוצרים אפקט דומינו בצד השני של העולם. האם יתכן שיגידו שהעלאת 2 מעלות במזגן הרכבת היא האבן הראשונה בכרסום המיותר של המהלך שחייב להצליח לאיחוד החברה הישראלית.

ומכאן לרכבת ישראל. גברתי השרה. בשנה האחרונה כאמור אני נוסע ברכבת כמעט כל יום. כמעט בכל הארץ למרות שרוב הנסיעות הן מירושלים לתל אביב ובחזרה. נתקלתי באנשים נפלאים ברכבת אבל גם כאלה שבשם הבירוקרטיה הבלתי נסבלת הופכים לעיתים את הנסיעה לסיוט. אז הינה כמה תובנות שיש לי. לא לפי סדר חשיבות או עדיפות, רק כאלה שנדמה לי שדורשות טיפול.

רכבת בירושלים בימי שישי – הרכבת מירושלים נפלאה. היא יכולה להיות עוד יותר טובה אם היא היתה מאפשרת למשל למשפחות שרוצות לבלות בקיץ בים ביום שישי, לנסוע ברכבת בבוקר מוקדם ביום שישי ולחזור בצהריים. לעשות את זה באוטובוס זה פשוט בלתי אפשרי ובלתי נתפס. התירוצים כאילו צריכים לחשמל את הקו מירושלים למודיעין הם מבחינתי קשקוש גדול. את העבודות על הקו למודיעין עושים ממילא כל השבוע והרכבת שעוברת שם מאיטה את נסיעתה. אז תתכבדו ולפחות בקיץ תכבדו את האזרחים נטולי הרכב הפרטי ותפעילו להם את הרכבת ביום שישי באופן מיידי. כך למשל הורים יוכלו לקחת את ילדיהם לחוף הים בסכומי כסף סבירים בתקופת החופש הגדול

קרונות ישנים – נסעתי לפני מספר שבועות ברכבת העמק. איזה כיף. איזה נוף. אבל איזה קרונות נוראיים. לא מצליח להבין למה תושבי העמק ובית שאן לא זכאים לקרונות שיש בהם שקעי חשמל עובדים בשביל הטלפונים הסלולריים והמחשבים הניידים – כאילו מה. הם מעולם אחר? למה לקווים הפריפריאלים נותנים קרונות ישנים, לא נוחים שבחלקם אפילו אין שולחנו שאפשר לשים עליהם מחשב ולעבוד. היה פעם מישהו שבנה עסק שלם על "הופך שעה אבודה לשעת עבודה", הרי זה בדיוק אחד מהיתרונות שיש ברכבת. כמו שעכשיו אני נוסע בה וכותב את הפוסט הזה.

עובדי קבלן – כן כן. מסתבר שברכבת ישראל יש עדיין עובדי קבלן וזוהי דווקא קבוצת העובדים אולי הכי חשובה שיש. הדיילים.ות. אלו שנמצאים בחזית המפגש עם הנוסעים. אלו שצריכים להדריך, להסביר, לסייע לאנשים עם מוגבלויות. דווקא אותם בחרו לפני שנים ברכבת להחריג ולא לקלוט כעובדים קבועים בחברה. אני סבור שיש ביניהם כאלה שרואים ברכבת מקום עבודה לחיים. לתקופה ארוכה, אמהות חד הוריות שפגשתי, אנשים בגילאי 45+ ואחרים. למה הם לא יכולים להקלט כעובדים מן המניין. אפשר לפתוח מסלול מיוחד לסטודנטים ועובדים זמניים. לכאלה שבאים כעבודה זמנית בזמן לימודים ואותם להמשיך להעסיקק כעובדי קבלן, אבל לרוב העובדים חייבים לתת את ההזדמנות להפוך לעובדים מן המניין. זה יהיה להם טוב וגם לנו. הנוסעים הציבור.

אנשים עם מוגבלויות – הרכבת עושה מהלכים נהדרים בנושא הזה. המוקד הטלפוני לתאום נסיעות יעיל ויש בו עובדים.ות נהדרים.ות. אבל למה לא למחשב אותו כמו שצריך. למה צריך להתקשר ולפעמים להמתין דקות ארוכות על הקו לפני שעונים במקום פשוט לתאם את הנסיעה דרך אתר הרכבת. מספרים לי ברכבת שזה בעבודה. הגיע הזמן לסיים עם זה כבר. הרכבת היא כלי התחבורה הציבורית הבינעירוני היחידי המונגש למתקשים בהליכה. למה ואיך אפשר לתקן – זה למכתב אחר שאני מכין לך. אבל עוד בנושא אנשים עם מוגבלויות. לצערי הרב בחלק מהתחנות אני נתקל שוב ושוב בתופעה של עובדי רכבת המזלזלים והפוגעים באנשים עם מוגבלויות בשל מוגבלותם. נכון, אנשי הנהלת הרכבת מזמינים לשיחות ועושים הסברה – צריך לוודא שזה מספיק. ועם כבר מדברים על אנשים עם מוגבלויות – כמה מהם נקלטו כעובדים ברכבת. באיזה תפקידים.

תעסוקה – הרכבת היא מקום נפלא לקדם אוכלוסיות יחודיות כהגדרתן בחוק בתחומי התעסוקה – יוצאי אתיופיה, אמהות חד הוריות, חרדים.ות ובני החברה הערבית, עובדים מבוגרים. לא רק בתפקידים זוטרים אלא דווקא בתפקידים בעלי אופק של קידום תעסוקתי ושיפור שכר מותנה בתפוקות. הרכבת, אם תתפתח בשנים הבאות כפי שמתוכנן יכולה וצריכה להיות מעסיק הדגל של הגיוון התעסוקתי הציבורי בישראל.  

אני יודע שאת מאד עסוקה. גם בטוח שכמו שכתבתי בהתחלה את הולכת לעשות הרבה דברים טובים. אז אשמור את שאר התובנות למכתב הבא שלי אלייך. ואם תרצי אשמח לבוא, ברכבת או בדרך אחרת למשרדך או לארח אותך בנסיעה ברכבת יחד איתי כאדם עם מוגבלות – כדי שתכירי איך זה נראה מהצד שלנו.

בהערכה רבה ובהצלחה

אגב, כמי שמסתובב תמיד עם מצלמה בתיק ומתעד את הישראליות. אני מצלם כבר זמן רב את הרכבת, אנשיה ונוסעיה. הינה קישור לחלק מהגלריות שלי בנושא

https://www.photoblog.com/ranmem61/2021/05/06/pics-from-the-rail-20/

https://www.photoblog.com/ranmem61/2020/12/14/pictures-from-the-rail-corona-days/