בואו נדבר על התנדבות החרדים ותרומתם לחברה

אומרים שהחרדים הם טפילים, שהם לא עובדים ורוצים רק כסף מהמדינה.  כאלה שרק רוצים לקחת ולא רוצים לתת. אז בואו נדבר על זה רגע וברשותכם אני שם את הדיון על התעסוקה ולימודי הליבה בצד – זה יהיה בפוסט נפרד.

החרדים חיים את חייהם מתוך בחירה. חיים ללא מותרות, בדרך כלל. כאלה בהם קונים אוכל ומוצרי יסוד קיומיים בחבילות גדולות כי זה יותר זול, חיים בהם אין הוצאות רבות על תרבות הפנאי, בילויים במסעדות פאבים וברים או חופשות של סופ"ש וחופשים לעיתים בנסיעות של הרגע האחרון כי אפשר.

לפני כשלושים וחמש שנה עבדתי עבור עיריית ירושלים בבדיקת הזכאות של משפחות בעיר להנחות בגני ילדים. לצורך קבלת ההנחה היה צריך למלא טופס הכנסות והייתי אמור למדוד את שטח הדירה בה מתגוררת המשפחה ולכתוב בין השאר כמה נפשות גרות בה. למי שלא הבין עד עכשיו, ההכנסות היו נמוכות מאד בין אם היו אלה משפחות בהן האב למד בישיבה וקיבל קצבה והאם עבדה בעבודות ששילמו לה שכר מינימום ובין אם היו אלה משפחות שבהן גם האב עבד אך השתכר מעט מאד. הדירות בהן ביקרתי, בשכונות המצוקה של ירושלים, היו קטנות, במקרים רבים מלאות בטחב ורטיבות, מלאות בספרי קודש וצעצועי ילדים שעוברים מילד לילד על הרצפה. הילדים היו משחקים ברחבת הבית כי אפילו גני משחקים לא טרחו להקים עבורם. למזלנו בשנים האחרונות העיריות, כולל זו של ירושלים, משקיעות כספים גדולים ב"טעם החיים". ביכולת של כל יחיד או משפחה לחיות את חייו בכבוד.

אבל נחזור לחרדים ולהתנדבות. אני באמת לא מאחל לאף אחד מכם שהוא או מי מבני ביתו יזדקקו לסיוע רפואי דחוף אבל אם כן, הסיכוי שעל האמבולנסים של מדא או זקא תמצאו גם בחור חרדי הוא די גבוה. החרדים גם מתנדבים הרבה מאד בתוך הקהילות שלהם בסיוע לקשישים, לאנשים אחרי טיפולים רפואיים ומה לא. חרדים רבים עובדים בעמותות שמשרתות בחינם את כלל אזרחי המדינה, יד שרה למשל, או עמותתו של הרב פירר כמו גם עמותות עזרה וסיוע אחרות שלעיתים קל לנו מאד לתקוף אותם אבל קשה לנו מאד להסתדר בלעדיהם. 

מחקר בנושא המתנדבים וההתנדבות בחברה החרדית שערכו עבור המכון החרדי למחקרי מדיניות, פרופ', ניצה (קלינר) קסיר, והחוקרים חדוה לויץ ואסף צחור-שי – בחן את תופעת ההתנדבות ועורך השוואה בין היקפי ההתנדבות ודפוסיה בקרב האוכלוסיות השונות בישראל, תוך בחינת תפיסת ההתנדבות המאפיינת כל אוכלוסייה

מהמחקר עולה כי שיעורי ההתנדבות לפי דיווח עצמי באוכלוסייה הדתית והחרדית דומים באופן יחסי, וגדולים באופן משמעותי משיעורי ההתנדבות הקיימים בקבוצות אוכלוסייה אחרות. כך גם, בחינה של היקף שעות ההתנדבות החודשיות מעלה כי למעלה ממחצית מהמתנדבים החרדים מתנדבים יותר מ-10 שעות בחודש. עם זאת, שיעור ההתנדבות הגבוה בקרב חרדים ודתיים נובע משיעור גבוה של התנדבות באופן פרטי, ולא מהתנדבות במסגרת ארגונים שונים – שם שיעורי ההתנדבות באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסייה היהודית בכלל – דומים מאוד בהיקפם.

עורכי המחקר מציינים כי ההבדלים בשיעורי ההתנדבות כפי שהם נמדדים לפי דיווח עצמי משקפים דפוסים ומניעים שונים להתנדבות, אך גם פרשנות ותרבות שונה של מה נכלל בהגדרה של פעילות התנדבותית.

בנוסף על כך עורכי המחקר מציגים נתונים מסקר בינלאומי שערך ארגון ה-OECD בשנים 2014–2015, מהם עולה כי האוכלוסייה החרדית מדווחת על שיעורי ההתנדבות הגבוהים ביותר בהשוואה בין-לאומית, כמעט בכל תדירויות ההתנדבות – שבועית, חודשית ושנתית. 

את המחקר תוכלו למצוא כאן

בשורה התחתונה חלק לא מבוטל מהחרדים עושים מה שאנחנו האזרחים דורשים מהמדינה לחייב אותם לעשות. האם צריך לעשות את זה יותר מובנה בדרך של שרות אזרחי חובה? לעמדתי לגמרי כן, האם הם יכולים לבצע את השירות בתוך הקהילה שלהם, גם לכך התשובה שלי חיובית, בדיוק כמו שאנחנו רוצים שהאזרחים הערבים ישראלים יעשו ובמידה מסוימת כך ממילא אנחנו מאפשרים גם לאזרחים החילוניים למצוא לעצמם את השירות האזרחי שמתאים להם ביותר.

נדמה לי שבסופו של דבר צריך יהיה לקבוע בחוק כי כל אזרח ישראלי מחוייב בשירות למדינה, שירות צבאי או שירות אזרחי. כפי שנעשה היום המדינה מצידה תעשה הכל כדי להתאים את השירות לצורת החיים ורצונותיו של הפרט.

מבצע השירות יקבל תשלום/שכר עבור השירות, בצורה מדורגת כפי שכבר נעשה כיום בצה"ל עם התאמות נדרשות (גם בנות ובני שירות לאומי מקבלים תשלום חודשי כדמי קיום בסיסיים).

פעולה לא מורכבת זו יכולה, בעיקר ככל שתיתמך על ידי הרבנים והמנהיגים של החברה החרדית יכולה לשנות את המפה הישראלית באחת.

ומילה אחרונה, אם יש משהו שהחברה החרדית יכולה ללמד אותנו הלא חרדים זהו שיעור בסולידריות חברתית. בערבות הדדית. בדאגה לזולת בעיקר כשהוא בעת משבר. אנחנו התרגלנו לקמפיינים של מימון המונים לכל דבר שאנחנו חושבים שהציבור צריך לשלם עבורו מעיתונות עצמאית דרך פעילות של מחאה עממית אבל הציבור החרדי עושה את זה בדרכים שלו כבר שנים רבות תוך שהוא מקבל על עצמו שבשל כך הוא יחיה בצניעות ובמקרים רבים במצוקה כלכלית גדולה.