בשנים האחרונות התדרדרה לה רמת השיח הציבורי והגיעה לתהומות שלא ברור כלל אם ניתן יהיה להשיב אותה משם. הבעייה אינה דווקא בשיח בין הישראלים ברחוב אלא דווקא מאלה שמקפידים כל בוקר וכל לילה להזכיר לנו שהם הם נבחרי הציבור (גם אם נבחרו במאות בודדות של קולות בשל שיטת פריימריז קלוקלת או בזכות נחיצותם הזמנית ליו"ר מפלגתם) ואנחנו צריכים להעמיד אותם על כן גבוה ולהשתחוות להם באופן תדיר.
לפני מספר חודשים כתב גיסה של היועצת המשפטית לממשלה, מנהל בי"ס במרכז הארץ, מכתב פומבי לשר אמסלם. " איש מלא רגשי נחיתות ושינאת אחים" הוא קרא לו. בהמשך דבריו הוא כתב "אמסלם לעולם לא תגיע לקרסוליים שלי ושל רבבות כמונו בני המזרח. אתה אדם עלוב ומסכן, בכיין שמנסה להדביק לי למשפחתי ולרבבות כמונו תדמית של חוטבי עצים ושואבי מיים. אני מרחם עליך ומתפלא איך אף אחד מנבחרי הליכוד לא משתיק אותך"
הדברים הקשים שכתב הופנו לשר אמסלם באשר הוא, נדמה לי, בעצם תפקידו כשר, אחד מהפוליטיקאים הבכירים אשר בסופו של יום הוא לא יותר מאדם גס רוח וחסר נימוס שהבעייה הגדולה איתו היא שסגנונו, מבלי להכנס לערכיו ותפישת עולמו, משליכים על בני נוער וצעירים הבטוחים שמדובר באדם מבריק שחייבים לאמץ את פעולותיו כלשונם. כאמור, אמסלם אינו היחיד, בשל מקומו ברשימת הליכוד לכנסת וה"צבעוניות העממית" של התנהלותו הוא פשוט מוביל שורה ארוכה של פוליטיקאים, מכל המפלגות, חייבים להדגיש, שהנימוס ודרך ארץ אינם ערכים שהם חלק מהוויתם והתנהלותם.
התנהגותם של הפוליטיקאים הישראלים בתקופה האחרונה מוכיחה כי הקמפיין הגדול שנוהל להפחתת האלימות במגרשי הכדורגל לא ממש הצליח. הוא פשוט עבר לאולמות בהם השחקנים לובשים חליפות מעונבות אך מתנהגים כאילו מעולם לא לימדו אותם את הכללים הבסיסיים של התנהגות אנושית ראוייה.
לפני שנים רבות התייחסה לנושא כהנת הנימוסים וההליכות חנה בבלי ואחריה המשיכה תלמידתה וממשיכת דרכה, תמי לנצוט-ליבוביץ, שאמרה בתגובה לדבריו של פרס שהתבטא ואמר שמירוץ בחירות אינו יכול להתנהל עפ"י כללי השולחן הערוך של חנה בבלי, כי אכן, תחום הפוליטיקה מצריך ביטויים של כח, נחישות והחלטיות, אולם בין כח וכריזמה לבין איבוד עשתונות ובניית מצב מלחמה, ארוכה הדרך.
דווקא הנימוס, אשר נתפש לעיתים קרובות כחולשה, הוא זה אשר יש ביכולתו לבנות לפוליטיקאי עמדת כח ולעזור לו בצבירת נקודות זכות. למעשה, הפשטות של הנימוס הינה בכך שהוא בעצם מדבר על התייחסות נאותה ועל כבוד הדדי, ובכלל זה, כבוד האדם לעצמו וכבוד לסובבים אותו.
הטמעת כלי ההתייחסות וההבנה הבסיסיים מהווה את אבני הדרך לא רק לזירת פעולה בריאה ונוחה יותר, אלא אף יעילה, סמכותית וכזו אשר באמת יכולה לתת ביטוי להיותו של הפוליטיקאי מנהיג. פוליטיקאי אשר יאמץ את כללי הנימוס וישתמש בהם כבכל כלי מחשבתי אחר, יצבור לעצמו יתרון רב כפי שיבוא לידי ביטוי החל בבניית תדמיתו האישית ועד ליצירת עמדה מנהיגותית, כריזמטית ומקצוענית.
אולי הגיע הרגע שועדת האתיקה של הכנסת בתמיכתו ועזרתו של יו"ר בית הנבחרים הישראלי, מחד בסיוע מזכירות הממשלה מאידך, יקיימו סדנאות חובה של התנהלות מנומסת לכלל חברי הכנסת והשרים. מצחיק? ממש ממש לא. הילדים שלנו רואים את המראות, שומעים את הקולות ואין להתפלא כי הם יתנהגו בדיוק כמו שנבחרי הציבור מראים להם שאפשר. הגיע הזמן להראות אחרת. נבחרי הציבור חייבים לתת דוגמא אישית שונה מזו שמצטיירת בציבור היום. זו חובתם.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 