לפני כעשרה ימים במסגרת תעוד של משמרת 101, מחאת השקט העוצמתי של אמהות החטופים שהתקיימה ליד הקונסוליה האמריקאית בירושלים רכב של מתנחל שלא ממש אוהב את האמהות והחטופים החליט שאחד מהדברים שהוא יכול לעשות זה לנסות ולדרוס אותי. אחרי שהוא נכנס קלות בברכי הימנית ושמע צעקה של כאב הוא נסע כמה סנטימטרים לאחור ונעצר כשהגלגל השמאלי שלו עומד על כף רגלי הימנית.
לאחר זעקות כאב נוספות וצעקות מצד האמהות ואפילו השוטרים שהיו במקום הוא שחרר את הרגל והתחיל לנסוע כדי לעזוב את המקום. עמדתי מולו, כואב, ודרשתי מהקצין האחראי לעצור אותו. אחרי כמה דק' שבהם הוא העמיד את הרכב בצד ויצא לשוחח עם הקצין שמעתי אותו אומר ש"מה לעשות, הוא עשה הרבה מילואים וזה בגלל החטופים וזה מרגיז אותו המחאה אבל שצריך לשחרר אותו ולתת לו לנסוע הביתה". מסתבר שזה עבד. הקצין רשם את פרטי הרכב והנהג ושחרר אותו למרות שמדובר היה בתקיפה עם לפחות נפגע אחד. כשחברים שלי שמעו שזה היה הנימוק לשחרור שלו באופן מיידי, הם מיד הביעו את כעסם ובנשימה אחת הוסיפו שאין מה להתפלא מכיון שככה מתנהגת המשטרה שלנו.
אתמול אחה"צ, ערב החג, התכנסו כמה עשרות ישראלים, יש מישהו שם שצעק שהם 100. ליד בית המעצר במגרש הרוסים בירושלים בדרישה לשחרר את האזרחים העצורים שם בחשד שהציתו פחים ורכב במסגרת המחאה שלהם להחזרת החטופים והחטופה הביתה. מקריאה בדיווחים החדשותיים על הדיונים במעצר החשודים עולה כי עורכי הדין שלהם, לפחות חלקם, טענו כי לזכותם עומדת העובדה כי הם שירתו לאחרונה במילואים תקופה משמעותית ולכן זו סיבה טובה להבין כי הם אנשים נורמטיביים שאין מקומם בבית המעצר.
מסתבר שמילואים זה לא רק טוב לקבלת הנחות ברכישת דירה, תשלומי ארנונה וקבלת הטבות כאלה ואחרות אלא גם סוג של כרטיס המאפשר לבצע כל מיני מעשים שאיך נגיד, לא תמיד מתיישרים עם החוק. אבל הכל תלוי מאיזה צד אתה מסתכל על המבצעים.
בקיצור – העצורים לא גיבורים. בטח לא כשמעמידים אותם מול החטופים והייסורים שעברו בתופת החמאס. האם יש אכיפה בררנית? האם מותר לשרוף פחים ולעשות עוד כל מיני מעשים "בשם הדמוקרטיה"? אם התשובות שלי לשאלות הללו יכולות לעניין אתכם חכו למאמר המלא. בקרוב.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 