לפני כשבועיים התייצבה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, כנציגת לשכת עורכי הדין (להלן: הגילדה) כדי להסביר לחברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, נכי צה"ל והלומי קרב ונפגעי פעולות איבה ובהם שורדי הנובה, את הרציונאל העומד בבסיס שיטת התמחיר וגביית התשלום של הגילדה בכל הנוגע לשכ"ט עבור השגת זכויות הנכות של הנפגעים. אם תגעו בשכ"ט שלנו אתם פוגעים בחופש העיסוק, היא טענה בלהט כשאליה מצטרפים בצהלה גדולה נציגים נוספים של הגילדה שהגיעו בכח מתוגבר כדי לעשות הכל על מנת למזער את הכוונה הכלכך חשובה של חברי כנסת כמו מיכאל ביטון ואחרים להפחית כמה שיותר את שכ"ט אותו גובים עורכי הדין מהנכים והנפגעים תוך שהם נוטלים לעצמם אחוזים נכבדים מכל קצבה או גמלה שמקבל הנכה שנזקק לשרותיהם.
מבחינתי היתה האמירה הזו דומה יותר למשפט המפתח "חופש העיסוק הוא החופש לעשוק". בשם השוק החופשי מותר לנו, עורכי הדין לבקש כל סכום שנרצה, לגבות תשלומים גבוהים מהנכים הזקוקים לעזרה במיצוי זכויותיהם ולמרות שבחלק לא מבוטל של המקרים מדובר על פעולות אדמיניסטרטיביות ובירוקרטיות בלבד הכוללות איסוף, ריכוז והגשת מסמכים באמצעות האתרים היעודיים של הממשלה, הרי שהתשלום שנדרש עבורם גוזר במשך שנים ארוכות, קופון גבוה במיוחד מהקצבה שמקבל נכה צה"ל או נפגעת פעולות האיבה בדרך שפוגעת קשה ביכולתם להתקיים בסיוע הקצבה המגיעה להם כחוק ושבעולם מתוקן הם כלל לא היו צריכים את "עזרת" עורך הדין.
נכון, יש גם מקרים שבהם צריכים להגיע לבית המשפט – ואז התמונה לכאורה משתנה – יותר עבודה משפטית, חשיבה יצירתית, השקעת שעות עבודה אמיתיות של עורך הדין – ובכל זאת, כמה צריך לשלם עבור שעה כזו? כמה צריכים לשלם עבור שירותים כאלה. לאחרונה התפרסם כי הפרקליטות הצבאית/הסנגוריה הצבאית שכרה עשרות עורכי דין על חשבון ימי מילואים שלהם כדי לסייע לקציני צה"ל החוששים מהליכים הנוגעים לאחריותם לטבח ה-7 באוקטובר 2023, מדוע שלא תתכבד הפרקליטות ותבנה מאגר של עו"ד שעל חשבון ימי המילואים שלהם יסייעו לחיילי צה"ל שנפגעו בקרב לקבל את המגיע להם – בלי שיצטרכו להוציא שקל אחד מכיסם. מדוע לא תתכבד מערכת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ותכריז כי כל מי שיפנה אליה ויבקש את עזרתה למימוש זכויותיו יקבל אותם בחינם – ובמידה וידרש להגיע לבית המשפט – ככל שיזכה בעתירתו או הערר שיגיש, המדינה תשלם את שכ"ט עורך דינו על פי מחירון קבוע מראש.
מישהו חושב שבצורה כזו יהיו עורכי דין שלא ירצו לקחת תיקים? מישהו מעז להגיד שעורכי דין טובים לא ייצגו יותר את נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה? קשקוש. כל מה שזה יעשה זה לייצר תחרות אמיתית בשוק מפוקח ומסודר שגם יאפשר לעורכי דין צעירים לצבור נסיון ולהפוך לעורכי דין מומחים ומבוקשים שיוכלו בהמשך לגבות מלקוחותיהם הפרטיים כמה כסף שירצו.
האמירה הנחרצת הזו של עו"ד הולץ-לכנר הצטרפה למצג ההפחדה שמתקיים בחדר הועדה בחודשים האחרונים והכולל בעיקר אמירות כמו "אם תפגעו בשכ"ט שלנו לא יהיו עורכי דין שירצו לטפל בתיקים האלה". האמירות הללו מזכירות לי את הדיונים בחוק הגבלת שכ"ט בביטוח הלאומי של חכ"ל מיקי רוזנטל, אז הופיעו בועדה נציגי החברות למימוש זכויות רפואיות ונציגי הגילדה ובעיניים אדומות מבכי תנינים הזהירו כי אם יוגבל שכה"ט הם לא יוכלו לסייע יותר ואלפים רבים של נכים הזכאים לכאורה לקצבאות, מענקים וסיוע אחר מהביטוח הלאומי ישארו ללא כל עזרה ותמיכה כלכלית. החוק עבר, שש או שבע שנים אחרי נדמה כי מספר מקבלי הקצבאות של הביטוח הלאומי רק הולך וגדל ומולו אינני זוכר ידיעות בעיתון על פשיטות רגל וסגירה לצמיתות של חברות למימוש זכויות או משרדי עורכי דין – איך אמרו פעם אבירי השוק החופשי – תנו לשוק להתנהל בעצמו. הם צדקו – אבל גם שוק חופשי דורש הסדרה כל שהיא כדי למנוע עושק ממי שזקוק לסיוע ואינו עשיר דיו כדי לשלשל מאות אלפי שקלים לכיסם של מי שמצאו דרך להוציא אותם – ברוב המקרים בעבור עבודה פשוטה ומשרדית שאני בטוח שאת חלקה בכלל מבצעים פקידים שרמת הידע שלהם אינה גדולה בהרבה מזו של הלקוח עצמו.
לא מעט נכתב ונאמר בנושא שכ"ט עורכי הדין בנושא מיצוי זכויותיהם של חיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ביניהם קבוצה גדולה של שורדי "נובה" ובני משפחותיהם. כבר כמעט שנתיים, אולי אפילו יותר שמשרדי עו"ד שונים גובים סכומי עתק מהנפגעים וזאת בשיטת מצליח – כשמישהו כבר אוזר אומץ ומתלונן מגיעים איתו לפשרה, להנחה, להטבה כזו או אחרת, והעולם ממשיך להתנהל. מה יש לגילדה להגיד על כך? לא הרבה, העומד בראשה הרי עסוק מבוקר עד ערב בפעילות פוליטית להפלת הממשלה באיצטלה של "מגן הדמוקרטיה הישראלית", נעשו אליו פניות, הציעו הצעות כיצד לטפל וכיצד לפתור את בעיית שכ"ט השערורייתי שגובים החברים בגילדה ממי שמסרו חלקים מגופם ומנפשם לטובת המדינה ומה יש לגילדה להגיד? במקרה הטוב שולחים עו"ד שהוא גם נכה צה"ל כדי לקבל את מנת האמפתיה המגיעה לו, ובצדק, בועדה ובמקרה הרע, מפחידים ושולחים לדיונים עורכי דין "מומחים" שמה שיש להם להגיד זה שכל המידע שנמצא לפני חברי הכנסת הינו שגוי וכי המידע הנכון מצוי בידיהם בלבד.
בדיון האחרון בועדת העבודה והרווחה עסק בכך בהרחבה אחד מנציגיה של הגילדה שבמשך דקות ארוכות חזר פעמים רבות על המילים "אתן לכם דוגמא" כדרך להוכיח את צדקת טענתו אך למרות בקשות מהיושבים בחדר ומיו"ר הועדה עצמה, אף דוגמא ממשית לא ניתנה מלבד אמירות מקוממות נגד מי שנשכר על ידי הממשלה להכין חוות דעת בנושא, אמירות שבמקרה אחר היו זוכות לתביעת לשון הרע ולכשזו היתה מתבררת בבית המשפט – הגילדה היתה יוצאת כשידה על התחתונה.
נדמה לי שבמקום לדבר על חופש העיסוק של עורכי הדין צריך לקדם במהירות את הגבלת שכ"ט בנושא מיצוי הזכויות של נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, לחייב את הממשלה לשלם את שכ"ט עורכי הדין שמטפלים בתביעות ובעררים ככל שאלה מגיעים לבתי המשפט וזאת בשני תנאים – התשלום יבוצע על פי מחירון שיקבע במערכת הסיוע המשפטי והפרקליטות הצבאית/הסנגוריה הצבאית והוא יבוצע רק במידה ועורך הדין זכה בהליך אותו ניהל. בכל ניהול תיק שלא דרך בתי המשפט יקבל עורך הדין או כל מייצג/מסייע אחר סכום קבוע, חד פעמי, מפוקח וידוע מראש עבור עבודתו כמרכז ומגיש מסמכים ובקשות במערכות המחשוב הממשלתיות וזאת תוך מתן האפשרות ללקוח לפרוס את התשלום בצורה שלא תפגע ביכולתו להתקיים בכבוד. במקביל חייבת הגילדה לעשות חשבון נפש ולערוך שינוי אמיתי לא רק בדרך התנהלותה עד כה אלא לבנות דרך חדשה בה עורכי הדין החברים בה יוכלו להתפרנס אך לא להיתפס, בקרב חלקים לא קטנים בציבור, כעלוקות מוצצות דם.
ומשפט אחרון – מה שלא יקבע בסופו של דבר בחוק חייבים להקפיד על פשטות ובהירות – צריך לזכור כי לא יתכן מצב בו נכה צה"ל יזדקק לשרותי עו"ד כדי שזה יסביר לו את ההסכם המשפטי עליו הוא נדרש לחתום מול עו"ד אחר כדי לקבל את המגיע לו בדין. היה מי שהציע לצרף דף הסבר לחוק – אני סבור שדף הסבר לא מספיק הוא גם לא בהכרח יענה על הצורך פשוט כי ככל שמנגנון החישוב מסובך יותר הוא מאפשר לעורך הדין ל"שחק ולסדר" את הסכומים כך שבסופו של דבר הלקוח ישלם הרבה יותר ממה שהוא צריך או ממה שהמחוקק התכוון.
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 