הספין התורן –הגזירות הכלכליות

השבוע התבשרנו כי בשנה הבאה יהיו גזירות כלכליות לא פשוטות. תוספת מע"מ, מס על הדלק, מיסים על אלכוהול וסיגריות, קיצוץ במשרדי הממשלה, בקצבאות ומה לא.  היתה מחאה? היתה צמיחה, הספין הנוכחי הוא שאנחנו לא רוצים להיות יוון. אנחנו חוששים מלחזור לשנות השמונים הלא עליזות שם היתה לנו אינפלציה דו ספרתית ולפעמים תלת ספרתית. שמעון פרס ויצחק שמיר חגגו אז עלינו עם ממשלת האחדות הראשונה – מה זה אומר, שזה מה שיהיה עכשיו? ממש לא בטוח. אני דווקא חושב שבניגוד לדיבורים על בחירות בנובמבר 2013, קדימה לא תצליח לספק את הסחורה, ליברמן יפרוש ובסוף יהיו בחירות בחורף. חורף זה טוב לבחירות – לאנשים קר הם לא יוצאים החוצה להפגין, בטח לא על יוקר המחיה או על קיצוצים בקצבאות ותמיכות של אוכלוסיות מוחלשות.

חוק ההדרה

הכנסת דחתה בשבוע שעבר את הצעת החוק למניעת הדרת נשים שהגיש ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג. הצעה מעולה שקובעת שמי שיורשע בהדרת נשים דינו מאסר. למה היא טובה? כי היא מטילה עונש אמיתי על מי שחושב שלהדיר נשים זה דבר מקובל חברתית. הכנסת דחתה את הצעת החוק כי הממשלה החליטה להתנגד לה. למה בדיוק? מה בדיוק היתה הבעייה של ראש הממשלה להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית ולאחר מכן לקיים עליה דיון מהותי ומשמעותי כדי לקבוע את גבולות הגזרה שלו? וברגע שהממשלה מתנגדת הקואליציה צריכה להתנגד גם. אז חלק מהחכי"ם שהבינו את הבעייתיות שבאי תמיכה בהצעה

זכויות חברתיות זה של השמאל הרדיקלי?

לפני מספר ימים השארתי הודעה באתר הטלויזיה החברתית. הצעתי להם לבוא ולסקר את מאבק האמהות החד הוריות לשינוי חוק המזונות. צלצל אליי הכתב שלהם. התחלתי לספר לו על המאבק, על הנשים ולמה עמותת "ידיד" מטפלת בנושא.  השאלה הראשונה שלו היתה, באיזה צד של המפה הפוליטית אתם, ימין או שמאל. אמרתי לו שאנחנו בצד של הזכויות החברתיות ושהן לא שייכות לשום צד. הוא ענה שמבחינתו זכויות חברתיות זה בכלל שמאל רדיקלי. שאלתי אותו למה זה חשוב. הוא ענה שמה שחשוב לו זה הערכים של הארגון ובאיזה צד הוא נמצא. ויתרתי על הכתבה. זכויות חברתיות אינן שייכות לשמאל למרכז או לימין, הן שייכות לכ מי שחושב שהוא חלק אמיתי מהחברה הישראלית. ומי שלא חושב שזכויות חברתיות הן חלק מאיתנו, מבחינתי המקום שלו לא כאן.

מי שלא בעד המסתננים או המחאה – החוצה

לאחרונה מתפתחת אצלינו תרבות האם אתה לא איתנו אתה נגדנו ובגדול. כך למשל בנושא המסתננים. אני בעד הפליטים אבל נגד המסתננים. חושב שהמדינה לא עושה את מה שצריך לעשות ושהיא צריכה לעשות הרבה יותר אבל גם שלתושבי דרום תל אביב יש זכויות שכרגע נרמסות על ידי אלפי שוהים בלתי חוקיים שפוגעים קשה באיכות החיים שלהם. כשהתחלתי לכתוב על זה התגובות לא אחרו לבוא – פתאום מצאתי את עצמי בצד של כהנא. לתומי חשבתי שחופש הביטוי זה לכולם. כנראה שלא.

בקיץ שעבר העזתי להגיד כמה מילים על הדרך שבה הולכת המחאה החברתית. חשבתי שמנסיון של כמה שנים מותר לי להגיד מה יכול לעבוד ומה לא. חטפתי. חזק. החל מזה שאני אנטי חברתי, דרך זה שאני מקנא שהעם מוחה ומצליח והארגונים נשארים מאחור ועד זה שאני אשכנזי שעסק כל חייב בדיכוי האחר בחברה הישראלית. המשכתי להגיד, לכתוב ובעיקר לעשות – כי זה מה שאנחנו עושים ב"ידיד"  – עושים. כך גם בחודשים האחרונים  מקדמים מחאות, פועלים לשינוי מדיניות, מנהלים מאבקים, אפילו מצליחים וגם מתכננים מה יהיה בקיץ, קצת שונה ממחאת  ההפנינג החברתי של שבת שמשתלטת עלינו. בשבוע שעבר הרגשתי שחזרתי לקיץ 2011. הוזמנתי לאחרונה להופיע בארוע שיתקיים בחודש יולי מטעם עירית ירושלים וגורמים חברתיים שונים בנושא "המחאה החברתית – לאן". הכל תואם, הכל סודר, 3 הרצאות – דפני ליף אנוכי ומישהו נוסף. ביקשו שאגדיר את נושא ההרצאה שלי – "איך מחאת קיץ 2012 יכולה להצליח, אם בכלל", אמרתי להם. אחרי כמה ימים צלצלו לבטל את השתתפותי – אנחנו חוששים שלא יהיה לך מספיק קהל. העם צועק שהוא רוצה דמוקרטיה השתתפותית, העם דורש שקיפות, הוא  גםבעד חופש הביטוי. נו באמת. אם זה לא היה עצוב כלכך אני הייתי צוחק.

אפליית יוצאי אתיופיה

השבוע השתתפתי בדיון בכנסת בנושא החלטת הממשלה לשפר את מצבם של יוצאי אתיופיה בישראל. אין ספק שמגיע להם. אין ספק שהממשלה לא מקיימת את ההבטחות שלה. מצעד חברי הכנסת היה מרשים, מהמשנה לראש הממשלה, שלמה מולה שיזם, אילן גילאון, שאול מופז,מירי רגב, נחמן שי, שכיב שאנן, רחל אדטו, עמיר פרץ ואחרים. הדיון התחיל באיחור, לא אקדמי, אני בטוח שאם היו יושבים כאן נציגים של המכון הישראלי לדמוקרטיה הדיון היה מתחיל בדיוק בזמן. מכל חברי הכנסת שנכחו באולם, היחידי שהיה בהפגנת המחאה הכואבת של הקהילה האתיופית בקרית מלאכי, היה אילן גילאון, לאחרים זה כנראה היה רחוק מידי להגיע אז.

אבל אני לא יכול בלי משפט אחד על הקהל. המון חברי ארגונים יוצאי אתיופיה, כולם חשובים, כולם טובים, אבל האם באמת צריך כלכך הרבה? האם כך אפשר לקדם את השינוי? האם כך ניתן לקדם הדברות אמיתית עם הממשלה כדי לחסל את תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה? 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s