למה מתנגדים פקידי האוצר לשינוי חוק מזונות הילדים (ביטוח לאומי) ולהקטנת העוני בקרב משפחות חד הוריות

זה התחיל ביולי 2002, שר האוצר סילבן שלום הביא לאישור הממשלה והכנסת קיצוץ עמוק בתקציבי השירותים החברתיים כאשר גולת הכותרת היתה קיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה ומזונות הילדים וזאת מתוך תפישת עולם שהובלה על ידי פקידי האוצר וביניהן מנכלי"ת המשרד היום, יעל אנדורן, כי קיצוץ הקצבאות יביא לגידול במספר המועסקים במשק.

בתחילת שנת 2003 מונה לתפקיד שר האוצר בנימין נתניהו שבצורה נחושה ודורסנית ביצע את החלטת הממשלה שכללה לא רק קיצוץ בסכומים המשולמים אלא גם הורדה משמעותית של הרף המאפשר למקבל הקצבה להגדיל את הכנסתו מעבודה. המשמעות היא פשוטה – לא כדאי לאם חד הורית המקבלת מזונות ילדים מהביטוח הלאומי לצאת לעבודה פשוט מפני שהכנסתה לא תספיק לה כדי להתקיים. עדיף לה לקבל את מזונות הילדים ולעבוד בשחור. היא לא מרויחה מזה (אין תנאים סוציאליים וקיים פחד יומיומי להתפס והמדינה רק מפסידה).

האוצר, כמו הביטוח הלאומי ראה תמיד את חוק מזונות הילדים כזהה לחוק הבטחת הכנסה. עוד קצבה הניתנת לאוכלוסייה מוחלשת. זה לא שינה לו שכלל לא מדובר בקצבה לאם החד הורית (עצמאית כפי שהיא מכונה היום) או הגרושה אלא בתשלום מזונות ילדיה במקום בו האב אינו ממלא את חובתו, לא שינתה כלל העובדה כי בניגוד לחוק הבטחת הכנסה הרי שבמקרה של חוק מזונות הילדים של הביטוח הלאומי, מדובר בחקיקה שבצידה לא רק הוצאות אלא גם הכנסות ובהיקף גדול של מאות מליוני ש"ח לשנה.

במהלך השנים אמנם הלך וגדל מספר האמהות החד הוריות שהצטרפו לשוק העבודה אך ברוב המקרים מדובר היה באוכלוסייה שעבדה בשכר נמוך מאד או שנאלצה לעבוד בחלקיות משרה כדי לנסות ולשמר את תשלום מזונות הילדים המקוצץ שניתן לה. במקרים רבים המשרה החלקית היתה מחוייבת המציאות פשוט כיון שממשלת ישראל לא השכילה להסיר חסמי תעסוקה אחרים דוגמת תמיכה ראויה במעונות יום וצהרונים ועוד.

בכל כנסת מאז שנת 2003 מוגשות מספר הצעות חוק לתיקון חוק מזונות הילדים. חוק שאין אף אחד שחולק על כך שמדובר בחסם הגדול ביותר בדרכן של נשים חד הוריות לשוק העבודה ואפילו ליציאה מעוני. נכון, יאיר לפיד ומאיר כהן, שרי האוצר והרווחה הגדילו לעשות השנה ולראשונה הם הודיעו על הגדלת התקרה המזכה במענק הכנסה כדי לאפשר לאמהות עובדות להגדיל במאות שקלים את הכנסתן החודשית. אך עדיין מדובר בתיקון חלקי ולא מספיק.

אם מדברים על כך שכל תקציב המועבר למערכת החינוך כמוהו כהשקעה ולא כהוצאה הרי שאת אותם הדברים ממש ניתן להגיד גם על חוק מזונות הילדים של הביטוח הלאומי. במצב הנוכחי, מפרידים בסך הכל 52 מליון ש"ח בין פוטנציאל השתכרות גבוה של 18,000 אמהות חד הוריות לבין השארתן, על ידי פקידי האוצר, כמפרנסות יחידות עליהן נגזר לחיות בעוני עם ילדיהן במשך שנים רבות. שר הרווחה, הודיע כי יפעל לקבל את הסכום הנדרש ולאפשר לאמהות להשתכר כמעט פי שתיים ממה שהן יכולות להשתכר כיום מבלי לאבד ולו שקל אחד מתשלום מזונות הילדים.

נסיון להבין את ההגיון העומד מאחורי תפישת העולם של האוצר מביאה למסקנה אחת ברורה. לא מדובר בהגיון כלכלי, לא מדובר בהחלטה מקצועית מדובר באגו. הרבה אגו. היום אני יכול לצטט את סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, שאמר לי לפני מספר חודשים את הדברים הבאים: "אל תבקש ממני להחזיר אחורה את מה שעשינו ב- 2002". הפחד מפני ההודאה בכשלון אז לפני 12 שנה הוא הגורם המרכזי שמונע היום מעשרות אלפי אמהות חד הוריות את הסיכוי לא רק להשתלב בשוק העבודה אלא להשתכר מספיק, ולא בשחור מתחת לשולחן, כדי שיוכלו לקיים את עצמן וילדיהן בצורה ראוייה במדינה בה מחיר שכר הדירה (שרבות רבות מהן) עלה ב- 42% בשש השנים האחרונות ללא כל פיצוי.

חייבים להגיד שלפקידי האוצר יש עוד נימוק אחד. הם מפחדים מהשלכות רוחב. הם מפחדים שאם האמהות החד הוריות המצוייות כבר היום במסלול המזונות יצליחו להגדיל בצורה משמעותית את הכנסתם בעת כניסתם לשוק העבודה   ירצו עוד נשים להצטרף אליהן ולקבל את מזונותיהם מהביטוח הלאומי במקום באמצעות ההוצאה לפועל דבר שיכביד על המערכת הממשלתית. אבל רגע, הרי בדיוק בשביל זה העביר לאחרונה הביטוח הלאומי את גביית המזונות לרשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) מה שיגדיל להם את ההכנסה, אז מה זה משנה אם יתווספו עוד נשים למערכת?

004lapidsmall2

בחודש מאי השנה הבטיחו שרי האוצר והרווחה לבצע שורה של צעדים תקציביים ואחרים במטרה לסייע לאמהות החד הוריות להגדיל את הכנסתן, בעיקר באמצעות עבודה. בינתיים הבירוקרטיה הבלתי נסבלת מעכבת עת הביצוע בשטח. אני בטוח בהבטחות שניתנו על ידי לפיד וכהן, לצערי עדיין, הכוחות הפקידותיים מרימים ראש ומוצאים את הדרכים לעכב, למסמס, להעלים את ההחלטות וההנחיות שניתנו להם.

ממשלה שחורטת על דיגלה את העבודה כערך עליון לא יכולה באותה נשימה ממש להתנגד להסרת חסמים שהיא עצמה שמה ואשר מונעים מאזרחיה להתפרנס בכבוד, הגיע הזמן שנפנים שאמנם כל עבודה מכבדת את בעליה אבל לא כל עבודה מאפשרת קיום בכבוד ולשם כך יש את מדינת הרווחה. ואנחנו מדינת רווחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s