למה אני חושב שלפיד הוא שר אוצר טוב

אתחיל בגילוי נאות. אני מכיר את שר האוצר מספר שנים.  הייתי מרואיין שלו בכתבה ביומן שישי לפני שלוש שנים בערך. מאז למדתי להכיר אותו יותר טוב. אני מנהל איתו שיחות, בעיקר במיילים, על נושאים שמטרידים אותי ולא מתבייש לבקש ממנו כל דבר שאני חושב שהוא בתחום אחריותו. אגב, לא הצבעתי ליש עתיד ואיני חבר המפלגה.

אז למה אני חושב שהוא שר אוצר טוב ולמה החלטתי לכתוב על זה דווקא עכשיו. אז כך. אנחנו עומדים בפני פתיחת דיוני התקציב בכנסת. המון דיס אינפורמציה תהייה כאן. עיזים שיוכנסו על ידי גורמים אינטרסנטים ומולם דיונים פומפוזיים מלאים בהפחדות מה שאומר, בילבול אחד גדול. ובמרכז של הבילבול יעמוד שר האוצר, משרד האוצר, האנשים הרעים.

הם לא בעצם רעים, הפקידים, יש להם אג'נדה כלכלית. תפישת עולם. מעוותת ושגוייה לטעמי אבל זכותם. ומולם שר אוצר. אחד שאין לו נסיון והשכלה כלכלית אבל יש לו הרבה נסיון שטח. כל מיני סוגים של שטח. ומהמקום הזה הוא מביא את החזון שלו, את הפתרונות שלו רובם פשוט בחשיבה מחוץ לקופסא.

אומרים שמי שלא עושה לא טועה. זה נכון. ואם אפשר לעשות וגם להצליח בחלק מהדברים אז למה לא? אז סוף סוף יש לנו שר אוצר שמעז. שחושב שזה לא בושה לא ללכת אחרי העדר אלא לנסות ולהוביל. טעויות יש? תמיד. יהיו? גם כן אבל יש עם מי לדבר. יותר נכון, יש מי שמקשיב. ובעיקר אם הוא מבטיח הוא גם מקיים.

הינה כמה סיבות שמספיקות בשבילי לפחות:

בגלל הדיור. בגלל תוכנית רחבה עם תוצרים לטווח קצר וארוך. עם התחייבות לדיור בר השגה וכן, גם עם התחייבות לדיור ציבורי ופה אגיד משהו שכדאי שתרשמו. במתחמי הדיור של חברת "דירה להשכיר" יהיו גם דירות לזכאי הדיור הציבורי. איך אני יודע? חכו. הרי כולם קוטלים את כל התוכניות אבל עד היום אף אחד לא עשה משהו שהצליח.

ובגלל ההתחייבויות שניתנו לאמהות החד הוריות בתאום עם שר הרווחה מאיר כהן, שיקוימו עד תום, ושחלק מהן כבר החלו כמו הגדלת התקרה למענק עבודה ועוד בדרך.  בכלל בעצם העלאת הנושא הזה שנקרא

ובגלל קק"ל. שאולי משם יבוא די הרבה כסף שיהיה מיועד בדיוק לאוכלוסיות שזקוקות לו. ועל העמידה האיתנה והדחיפה בממשלה למרות כל הלחצים.

בגלל השינוי במשרד האוצר. יש כאלה שקוראים לזה רוח המפקד אבל אני פשוט אומר שזה להזכיר לכולנו שיש פקידים שמבצעים מדיניות ויש מי שקובע את המדיניות. ואם כך זה היה עובד בכלל הממשלה, אולי המצב שלנו היה טיפה יותר טוב.

ובגלל ניצולי השואה, יחד עם שר הרווחה כמובן. ובגלל התמיכה באוכלוסיות עם מוגבלויות.

ובגלל הנגישות וההקשבה. ובגלל החשיבה מחוץ לקופסא והעמדת האזרח במרכז.

ובגלל ההבנה שהנושא החברתי הוא הבסיס הקיומי שלנו ולכן איוש ארבעת המשרדים החברתיים החשובים על ידי חברי המפלגה שלו.

ושיהיה ברור. יש לי גם הערות וטענות וביקורת אבל לפחות יש מי ששומע אותה ומקשיב ולפעמים אפילו מקבל אותה ועושה שינוי בהתאם.

ואל תשכחו את הדבר הכי חשוב. שינוי לוקח זמן. והוא דורש סבלנות. סבלנות זה מצרך נדרש במחוזותינו. קשה לנו עם סבלנות. אנחנו לא יודעים לדחות סיפוקים. אז אם תהייה קצת סבלנות, אם נהייה סבלניים נוכל להגיע למה שמגיע.