היום הגיעו מערוץ 10 לצלם אותי מדבר על הדרה של שמנים בחברה הישראלית. הכתבת הצעירה שהגיעה נסתה בכל כוחה לגרום לי לספר עד כמה קשים חיי כאיש שמן. אבל זה ממש לא הנושא. אני התעקשתי לדבר על הדרה של אנשים שמנים בחברה הישראלית. בשוק העבודה, בביטוחים הרפואיים והפנסיות. בהערות ברחוב.
שלא תבינו אותי לא נכון, אמרתי לה, יש המון אנשים שמנים שכיף וטוב להם כך. שהם לא רוצים ולא מנסים להיות רזים אבל זו ממש לא השאלה. השאלה היא איך החברה מבחוץ מסתכלת עליהם. איך היא מתייחסת אליהם.
איך זה שעד היום ברוב האוניברסיטאות והמכללות הכסאות לסטודנטים אינם בדיוק מתאימים לאנשים שמנים, שבבתי קפה עדיין אתה מוצא את עצמך קם אחרי שסיימת את הקפה והכסא הולך איתך כשהוא דבוק לעכוז. איך זה שעד היום המפקחת על הביטוח ממשיכה לטעון בתוקף שקרנות הפנסיה החדשות לא חייבות לקבל אנשים שמנים המבקשים לעשות פנסיה. "מי שיפסיד במקרה שיקבלו "עמיתים שאינם בריאים" זה יתר העמיתים בקרן."
נחזור לראיון. צלם רזה, מקליט רזה, כתבת רזה ואחד מרואיין לא ממש רזה. הרגשה לא לגמרי נעימה, אבל החלטתי לא לעמת אותם עם העובדה הזו, הרי בוודאי שיש צלמים ומקליטים שמנים וגם עוד אנשי צוות. אבל החלטתי, כנראה בטעות, שלא לשאול אותם על מספר הטלנטים השמנים שיש להם שם בערוץ בתפקידי הגשה של מהדורות החדשות, של תוכניות הריאליטי, למעט כמובן בתוכניות האוכל כי שם לשפים מותר להיות שמנים. אבל לא לשפיות.
אם היינו סופרים את מספר השמנים המשדרים ככתבים או מגישים בערוצי המדיה האלקטרונית היינו נבהלים. זה לא אפס אבל זה בהחלט לא מאד רחוק משם. למה? בדיוק מאותה הסיבה של הדרת שמנים בחברה הישראלית. שמנים יפים זה סוג של קוריוז. שמנים שעשו דיאטה זה דבר "פגזי", דוגמנית או שחקנית אחרי לידה שירדה מיד במשקל מכונה "פיצוץ של גזרה".
וכך זה הולך וממשיך. זה מתחיל בגיל צעיר. בבית הספר, כשהילדים נשקלים יחד ואז כולם רואים את הילדים השמנים. הסטיגמה מתחילה לרקום עור וגידים. זה ממשיך בתיכון, ובצבא וגם לאחר מכן, בקבלה לעבודה. ובואו לא נתמם. המראה החיצוני משפיע על קבלה לעבודה. והסיכויים של איש או אישה שמנה להתקבל לתפקיד נחשק כאשר מולה מתמודדים אנשים רזים, טוב. הסיכויים יורדים ביחס הפוך למספר הקילוגרמים.
הכתבת השחיפה שאלה אותי אם אני מרגיש את ההדרה הזו גם בעבודה שלי. כן. אמרתי בפשטות. נדמה לי שאיש או אישה שמנים חווים בכל יום הערות ואמירות המשתוות בעוצמתן ובכמותן למספר ההטרדות המיניות שמקבלות נשים בעבודה. אולי קצת פחות. לא בטוח.
בסוף הראיון, כשאנשי הצוות קיפלו את הציוד שאלתי אותה איך זה להיות רזה שמראיינת איש שמן. היא ענתה שהיא גם פעם היתה שמנה (עוד 17 ק"ג היא לחשה) וכן, גם היא לא עולה על המשקל. .היתה זו סיומת מעניינת לראיון שהתנהל כולו בחדר חשוך. הכתבת ואני לבושים כהה, אני כי אני חושב שזה עדיין מרזה והיא. לא ממש יודע למה
Social Traveller - מבט אישי על הישראלים 