הבירוקרטיה הישראלית מתייחסת לאזרחים כרמאים

כשחזרו החיילים האמריקאים הביתה אחרי מלחמת העולם השנייה וביקשו לממש את הזכויות שממשלת ארצות הברית החליטה שמגיעות להם כגיבורי המלחמה ההיא הם נתקלו בפקידים הממשלתיים שעל שולחנם הצטברו עשרות אלפי תיקים בחבילות עטופות בסרט אדום. כך נוצר הביטוי red tape המייצג את הבירוקרטיה על ביטוייה המכוער והשלילי ביותר.

לכאורה בירוקרטיה יכולה וצריכה להיות דבר טוב באשר היא מייצרת סדר. היא מסייעת לארגן את הדברים, אמורה לייצר שוויוניות בחלוקת משאבים וגם בקביעת סדר קבלתם, על פי תור, סיוע למוגבלים וחלשים יותר, ועדות ערר וחריגים. בקיצור, בירוקרטיה היתה יכולה להיות דבר טוב. אבל כמו דברים רבים אחרים הנוגעים למשילות, שלטון וכח גם הבירוקרטיה הפכה לחרב פיפיות. במיוחד כאן אצלינו. בישראל.

לא אשכח איך לפני מספר חודשים צלצלה אליי אם חד הורית וביקשה ממני עזרה בקבלת סיוע במימון קייטנה לשני ילדיה. "אני חייבת עזרה כי אם הם לא יהיו בקייטנה אני אצטרך להתפטר מהעבודה ולשמור עליהם", היא אמרה לי כשדמעות חונקות את גרונה. "למה את לא מבקשת סיוע ממשרד הכלכלה" שאלתי. "הרי יש להם תוכנית ותקציב בדיוק בנושא הזה." "אתה רציני", היא שאלה בתדהמה. "איך זה שלא סיפרו לי על זה, איך זה שלא ידעתי שזה קיים".

אני הרגשתי נבוך ועצבני. כל מה שצריך זה שמשרד הכלכלה ישלח מכתבים באמצעות רשימה שיקבל מן הביטוח הלאומי לכלל האמהות החד הוריות בישראל ויספר להם על התוכנית. אבל זה עולה משהו כמו 80 אלף ש"ח לקבל את הרשימה ולשלוח מכתבים וזה כנראה יותר מידי למשרד שהוציא בארבע השנים האחרונות יותר מ- 24 מליון ש"ח על סקרים ומחקרים על שוק העבודה הישראלי.

אני לא מצליח לשכוח את זוג האזרחים הותיקים שהגיעו למרכז "ידיד" בתל אביב לפני מספר חודשים וביקשו סיוע בשכר דירה כדי שיוכלו לפרנס בצורה קצת יותר טובה את עצמם ואת נכדם אותו הם מגדלים לאחר שאימו נפטרה ממחלת הסרטן. בדיקה מהירה במוסד לביטוח לאומי גילתה כי מגיעה להם תוספת לקצבתם בגובה של 2,000 ש"ח לחודש מה שהגדיל את ההכנסה החודשית שלהם מ- 4,800 ש"ח לכמעט 7,000 וזה עוד לפני שדיברנו על קבלת סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה וחשמל וזכויות נוספות שהמדינה החליטה כבר מזמן שמגיעות להם.

איני יכול שלא להזכר באם שהגיעה למשרדנו בבקשה שעו"ד יחתום עבורה על תצהיר לקבלת סיוע במעונות ויצאה לאחר שעה עם תוספת של כ-2500 ש"ח להכנסתה החודשית לאחר שהתברר שמערכות המחשוב בביטוח הלאומי, שהעניק לה קצבת ילדים לזוג התאומים שילדה רק 3 חודשים קודם לכן לא הצליח, לא הצליחו לתקשר אחת עם השנייה ולהגדיל גם את קצבת הנכות שלה בהתאם.

הבעייה אינה להחליט מה מגיע ומה לא. הבעייה המרכזית היא בלקבל את מה שהכנסת והממשלה כבר החליטו שמגיע. ופה נכנסת הבירוקרטיה לתמונה. בירוקרטיה מכוערת וקשוחה שתפישת העולם הבסיסית שלה היא כי יש לחשוד בכל מי שמבקש לממש את זכויותיו כאילו הוא בא לרמות ולגזול את קופת המדינה. הבירוקרטיה בישראל היא כזו המקדשת את הפקידות המאמינה בלב שלם כי תפקידה לשמור על הקופה הציבורית במקום להבין שהתפקיד המרכזי שלה הוא לדאוג לאזרחי המדינה. בהקשר זה אספר לכם כי מאות מעובדי השירות הציבורי מגיעים מידי שנה למרכזי הזכויות של עמותת "ידיד" ומבקשים סיוע במיצוי זכויותיהם פשוט כי גם הם נשחקים תחת גלגליה של הבירוקרטיה הממשלתית גם הם, אלו המועסקים ברמות השכר הנמוכות ובמקרים רבים נזקקים לתוספת של השלמת הכנסה מן הביטוח הלאומי מרגישים חנוקים על ידי פקידים בעלי כח.

הגיע הזמן לעצור את הבירוקרטיה. לגזור את ה- RED TAPE. לפשט תהליכים ולסייע לאזרחים לקבל את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד וזאת תוך שימוש בעקרונות הבאים: האזרח לא ידרש להעביר מידע לגביו בין רשויות ציבוריות אלא יוכל לאשר להן להעביר מידע הנוגע. משרדי הממשלה ידרשו פישוט הליכים, טפסים ואישורים ממשלתיים. נדרוש אכיפה איכותית של יישום זכויות כלכליות וחברתיות שמחוקקות על ידי הכנסת בדרך מהירה ופשוטה.  נפעל לצמצום והפחתה של אגרות ותשלומים ממשלתיים אשר אין בהם כל תועלת כלכלית לאזרח מלבד העשרת הקופה הציבורית.