המאבק הצודק של הנכים להגדלת קצבאות הנכות שלהם מחריף מידי יום. הנכים מתעקשים, בצדק, על זכות הקיום בכבוד שלהם, שהיא בוודאי דורשת משאבים גדולים יותר ממי שאינו סובל מנכות או מוגבלות כל שהיא. משהו חייב להשתנות ומהר.

יש לי חבר עו"ד ולדי גור ארי, עובד במערך השירות לציבור והרגולציה של אחת החברות הגדולות במשק. ולדי מתנייע בכסא גלגלים. מתגורר בחיפה, עובד במטה החברה בעיר התחתית ולפחות פעמיים בשבוע נוסע בהסעה מאורגנת למשרדים בתל אביב. יש לי עוד חבר. מעוזיה סגל שמו, במלחמת יום כיפור הוא נפצע קשה, איבד שתי רגליים יד ועין. בשנים האחרונות הוא מנהל את האגף לשירותים חברתיים וקהילתיים במועצה האיזורית חוף אשקלון.

השניים האלה ועוד רבים אחרים הם המודל שלי למי שלא נותן לנכותו/מוגבלותו להפריע לחייו. זה מה שאנחנו צריכים לדרוש עבור כלל הנכים בישראל. קיום בכבוד והשתלבות בתעסוקה ראוייה והולמת למי שיכול ורוצה בכך. כמי שסובל אף הוא ממספר מחלות שמזכות אותי באחוזי נכות לא מעטים אני יותר ממרגיש הזדהות עם המאבק אך במקביל מוחי מוטרד מאד בשבועות האחרונים במחשבה האם דרישות המאבק נכונות. האם באמת המתווים המוצעים על ידי שר האוצר, חברי הכנסת, ראש הממשלה, כל אחד ממקומו הוא, הם אכן מתווים מתאימים ונכונים. האם לא נכון יהיה לעצור לרגע ולבדוק עם השיטה בה ניתנת קצבת נכות לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי (דהיינו החוק) היא מתאימה לתקופה בה אנחנו חיים. "קצבת נכות משולמת למי שעקב נכותו נקבע שאינו מסוגל לעבוד או יכולתו להשתכר פחתה לפחות ב- 50%."

00-tyulsmall

אני רוצה להציע פתרון אחר. צורת חשיבה קצת שונה. כזו שמבוססת על עקרונות שמשתלבים זה בזה ומייצרים הכנסה קיומית בסיסית ומתמרצת עבודה כי אני באמת ובתמים מאמין שרוב הנכים בישראל רוצים לעבוד. הם רק זקוקים להזדמנות, מקצוע ביד ושכר ראוי והגון. ואלו עקרונות המתווה שאני מציע כדי לתת לנכים אפשרות מחייה בכבוד המשולבת במימוש הרצון של מרביתם להשתלב בעבודה ראויה בשכר הגון ושווה לשאר העובדים במשק.

העקרון הראשון

קצבת הנכות היא קצבה שהמדינה משלמת לנכה עקב נכותו ללא כל קשר ליכולתו לעבוד. קצבת הנכות תהייה לא פחות מ- 30% מהשכר הממוצע במשק לבעל 100% נכות (כיום כ-2,900 ש"ח) אפשר גם להצמיד אותה לשכר המינימום בכל מקרה הקצבה תעודכן לפי עליית המדד. כאמור קצבה זו תשלום באופן מלא וחלקי לכל נכה בלי כל קשר ליכולת התעסוקה שלו.

העקרון השני

נכים שהוגדרו כחסרי יכולת לעבוד או שיכולתם להשתכר פחתה לפחות ב- 50% יקבלו בנוסף קצבת אובדן כושר עבודה (הגדרה חדשה) שתעמוד על 70% משכר המינימום למי שאיבד כליל את יכולתו לעבוד. (כ- 3,500 ש"ח)

העקרון השלישי

נכים שיצאו לעבוד וישתכרו עד פעם וחצי משכר המינימום יקבלו תוספת של מחצית משכר המינימום כמענק עבודה מיוחד שישולם להם כבר לאחר חצי שנה של התמדה במקום העבודה וזאת ללא קשר למענק העבודה שלו הם יכולים להיות זכאים כעובדים מן המניין

העקרון הרביעי

ממשלת ישראל תפתח מודלים של תמריצים למעסיקים שיעסיקו אנשים עם מוגבלויות. תמריצים אלה יכולים לבוא בדמותה של קרן מענקים למעסיקים, הפחתת מיסים או דמי ביטוח לאומי שמעסיקים משלמים או כל הטבה אחרת. חשוב לזכור כי כבר היום הביטוח הלאומי מסייע תקציבית בהתאמות פיזיות של מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלויות. הממשלה תבצע מערכי הסברה מקיפים בקרב המעסיקים ותפעל לשלב את אוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות כחלק מהסכמי עבודה קיבוציים שיחתמו במשק.

העקרון החמישי

הרחבת מערכי ההכשרה המקצועית וההשכלה לאנשים עם מוגבלויות ותשלום מענקי העבודה וקצבת אובדן כושר עבודה בתקופת הלימודים/ההכשרה המקצועית.

אני מאמין שאם החברה הישראלית כולה, ממשלה, מעסיקים, עובדים, יקבלו את ציבור הנכים בזרועות פתוחות ויעמידו לרשותם את כל הכלים לקיום בכבוד, לעבודה עם כבוד. תהייה לנו חברה מפוארת.

——————————————————-

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד", סובל ממוגבלויות שונות ומקדם מדיניות של העסקה שוויונית לאנשים עם מוגבלויות.

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד", סובל ממוגבלויות שונות ומקדם מדיניות של העסקה שוויונית לאנשים עם מוגבלויות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s