ללא מוצא. התאבד בגלל החוב לשוק השחור

"היי רן שבוע מבורך, מזמן לא השתמענו, בעצם ההתערבות של מהעסיקים שלי עצרה את ההשתדלות שלך לעזור לנו וחבל. לעדכן אותך שיום רביעי שעבר קמנו שיבעה אחרי פטירתו של בני בנסיבות טרגיות." כך נפתחה הודעת הדואר האלקטרוני שנחתה על שולחני לפני כשבוע. אחרי ההלם הראשוני המשכתי לקרוא ודמעות זלגו מעיני. וכך כתבה לי אלישבע (שם בדוי) אישה חזקה ומדהימה שאותה ליוויתי במהלך השנה האחרונה בנסיון לסייע לה להתמודד עם מצוקה כלכלית גדולה שהושתו עליה בעקבות חובות גדולים לשוק השחור להם נקלע בנה בשל התמכרותו להימורים.

"אולי כדאי שאשתף אותך", כתבה לי אלישבע, "בני התאבד. נטל  את חייו בידיו בעקבות המצב הכלכלי הגרוע שאנחנו נמצאים בו, בעיקבות החובות הגדולים שאנחנו כמשפחה נמצאים, בעיקבות זה שאין לנו בית ואנחנו עוברים כל כמה חודשים מקרוב משפחה אחד לשני, בעקבות זה שכל מה שאנחנו מרויחים אנחנו משלמים כהחזרי חוב, בעיקבות זה שאנחנו לא מצליחים לצאת ממצב של הפשיטת רגל שאנחנו נתונים בו… הכל הכל יחד.ניסיתי לשמור עליו ללא הצלחה הוא נטל על מצפונו את כל הצרות שלנו. מקווה שלא תעזבו אותנו וכמו שאתם נקראים ידיד כך תמשיכו במורשת של עזרה לנזקקים ולמי שצריך"

הסיפור של אלישבע ומשפחתה אינו דבר חריג. לא מעט משפחות בישראל נקלעות למצוקה כלכלית בשל חובות שלקח מי מבני המשפחה בשוק השחור. חובות שברוב המקרים הדבר היחידי שמשולם בהם הוא הריבית הרצחנית על בסיס של 10-15% לחודש במקרה הטוב.

כשאלישבע הגיעה אליי לראשונה היא סיפרה לי בדמעות כיצד התרסקה המשפחה בעקבות החובות האדירים לשוק השחור, חובות שלא היא ולא בעלה יצרו. הבן האהוב שלהם התמכר להימורים ומשם הדרך למטה היתה קצרה. הם איבדו את הבית, את החסכונות והכל כדי לשלם כל חודש יותר ממשכורת שכר מינימום רק עבור הריבית על החוב שהלך ותפח והכל כדי לשמור על בריאותו של הבן שהגיע למצב של איומים אמיתיים על חייו.

ניסיתי לא מעט פעולות כדי לסייע למשפחה. לא הצלחתי מספיק. הרעיון היה למצוא דרך להחליף את החוב לשוק השחור בהלוואה מסודרת אשר אותה תוכל המשפחה להחזיר בתנאים נוחים במשך מספר שנים. לא סכום בשמיים. 200 אלף ש"ח למשפחה שהכנסתה עומדת על כ- 12,000 ש"ח לחודש. אפשרי. אבל לא היה מי שהסכים לתת את כל הסכום. היו מי שהסכימו לתת חלק, גדול יותר וקטן אבל זה לא הספיק.

תוך כדי הנסיון לסייע הגיעו אליי עוד ועוד מקרים של משפחות דומות לזו של אלישבע. משפחות שהתרסקו אישית, חברתית וכלכלית פשוט כי סירבו להתנתק מבן המשפחה שנקלע לצרות. ניסיתי לעשות מעשה. האמת היא כמה שכאלה כשהבסיס של כולן, הקמת קרן הלוואות מיוחדת להצלת נפגעי השוק השחור בחודש אוגוסט 2016 כתבתי לשר האוצר, נגידת בנק ישראל והמפקחת על הבנקים מסמך מפורט עם הצעה להקמת קרן שכזו בשם חובת המדינה לסייע לאזרחיה.

בין השאר כתבתי להם את הדברים הבאים כי "בחודשים האחרונים הולכות ומתרבות הפניות למרכזי הזכויות של "ידיד", של אזרחים שמי מבני משפחתם לקח, בדרך כלל כתוצאה ממשבר כלכלי כלשהו, הלוואה בשוק השחור. לא מדובר בחברות חוץ בנקאיות אלא שוק שחור של ממש. כזה שבו אין מסמכים כתובים, אין לוחות סילוקין וטבלאות של ריבית. פשוט יש כסף שמחליף ידיים ובחזרה מקבלים המלווים סכומי כסף גדולים במאות אחוזים מסכומי הקרן שניתנה כהלוואה למי שנקלע למצוקה ולא הצליח לקבל מענה באמצעות השוק המוסדר, בנקאי או חוץ בנקאי. בחלק מהמקרים מדובר בהורים שנאלצו לקחת על עצמם להחזיר את ההלוואה שלקח בנם שהתמכר להימורים ולקח הלוואה כדי לממן את התמכרותו זו. במקרים אחרים מדובר בבני זוג שעקב פיטורי אחד מהם ולאחר שהחסכונות אזלו נאלצו לקחת הלוואה בשוק השחור ועוד.

בכל אחד מהמקרים הללו מדובר במשפחות נורמטיביות אשר מצאו את עצמם יום אחד מחזירים אלפי שקלים לחודש למלווי השוק השחור כאשר הם יודעים שהם משלמים את הריבית בלבד, ריבית ההולכת וגדלה ולעומתה אפילו הריבית הנהוגה במערכת ההוצאה לפועל הינה משחק ילדים.

גברתי הנגידה, אדוני השר, המפקחת על הבנקים. לא מדובר באנשים שהתדרדרו לפשע. נהפוך הוא. אנו עוסקים במשפחות נורמטיביות שנקלעו ל"תקלה כלכלית" אשר מרסקת ומחסלת את המשפחה לא רק מהבחינה הפיננסית אלא גם זורעת פחד ואי שקט המובילים לחוסר תפקוד בעבודה ובחיים המשפחתיים גם יחד.

תפקידה של המדינה במקרה זה הוא להכנס לעובי הקורה ולעשות מעשה. למצוא דרך שבה יוכלו אלו שנאלצו לקחת על עצמם לכסות את חובותיהם של יקיריהם לשוק השחור להחליף הלוואות אלה בהלוואות מוסדרות, נושאות ריבית, אשר יאפשרו החזרה מיידית של החוב המקורי בשוק השחור ובמקביל להוציא לחופשי את אלו ששעבדו את עצמם למלווים בריבית נשך.

אנו סבורים כי מדינת ישראל והגופים הפיננסיים השונים חייבים לעשות יד אחת כדי להקים מערכת של הלוואות מחליפות אשר ינתנו לאחר עמידה בכללים ובתנאים מחמירים ביותר למשפחות ויחידים אשר הוברר מעל לכל ספק שנקלעו למערבולת השוק השחור בעל כורחם. אין לנו ספק שכל הסדר של הלוואה מסוג זה תחייב מתן ערבויות ומעורבות של בני משפחה וחברים אשר יקטינו את הסיכון במתן ההלוואה המחליפה וכן במציאת דרכים שיבטיחו כי כספי ההלוואה שתינתן אכן יועברו לכיסוי החוב בשוק השחור וכי עם העברת הכסף יבוטל החוב לאלתר.

האם מדובר במשימה קלה לביצוע? כמובן שלא. האם מדובר במהלך אפשרי? בהחלט כן. זהו מהלך שלא רק ימנע שקיעתן של משפחות למצוקה של עוני ומחסור אלא גם שמירה על הסביבה הקרובה שלהם מפני התרסקות כלכלית ונפשית המובילה בסופו של דבר לבקשת סיוע כלכלי מהביטוח הלאומי או מקורות ממשלתיים אחרים אשר כל הוצאה שלהם היא הוצאה מן הקופה הציבורית.

בין הדרכים שאנחנו מבקשים שתבחנו:

1. מסלול סיוע מיוחד המשלב את הגופים הפיננסיים יחד עם ערבות מדינה
2. מסלול סיוע המבוסס על גיוס כסף באמצעות אגרות חוב חברתיות אשר את תמורתן תשלם המדינה לאחר שיתברר לה החסכון שאליו הגיעה באי תשלום קצבאות וסכומי כסף אחרים כמו אחזקת ילדים בפנימיות לאחר שהוריהם לא הצליחו לעמוד בכלכלתם עקב החוב לשוק השחור ועוד.
3. שיתוף פעולה עם קרנות פילנטרופיות שמטרתן מאבק בעוני על מנת להעמיד חלק מהתקציבים לטובת פתרון הבעייה וזאת בתמורה לכך שמקבלי ההלוואות ידרשו לתת תרומה לקהילה בדרך של התנדבות כזו או אחרת.

בין הקריטריונים לקבלת הלוואה מחליפה אנו מציעים לכלול:

1. תשלום ההלוואה יעשה באמצעות בן משפחה שאינו הלווה בשוק השחור
2. בני המשפחה/חברים/קרובים יצטרפו כערבים לקבלת ההלוואה
3. ההלוואה תינתן רק למי שיכולת ההחזר שלו מוכחת.
4. יקבע מסלול תשלומים קבוע מראש להחזר ההלוואה. מסלול זה יהיה תמיד אחוז מסויים מגובה ההלוואה כפי שיוגדר מראש וינוע בין 1-3 אחוזים מסך ההלוואה.

אני מניח שיהיו רבים שיבואו ויתנגדו לרעיון. הם יאמרו כי אנשים לקחו על עצמם מחוייבות והם צריכים לעמוד בה. האם אנחנו רוצים להמשיך ולעודד את פעילות השוק השחור? האם לא ראוי שנפעל כדי להפסיקה? נכון, אנחנו חייבים לפעול כדי שאזרחים לא יזדקקו לשירותי שוק זה. הרפורמה בשוק האשראי שאותה אתם מובילים היא חלק מהמהלך העתיד לפתור, בתקווה גדולה, את הבעייה. אך מה עם אלה שכבר נמצאים בתוך המערבולת הזו שלעומתה סופת טורנדו היא לא יותר ממשחק של רוחות וגשם.

בידכם נמצא המפתח להצלת עשרות משפחות בישראל מהתרסקות מתמשכת. אנחנו בעמותת "ידיד" נשמח להעמיד בפניכם את הידע והנסיון שלנו כדי להגיע למודל הטוב ביותר כדי לעשות זאת."

שנה וחצי עברו. נשלחו לפחות שתי תזכורות. אף אחד מהמכותבים לא טרח לענות למכתבי.

בסופו של דבר הצליחה אלישבע לארגן הלוואה מקרוב משפחה. נשאר עוד סכום כסף לא גדול אותו הצליחה לקבל מהמעסיק שלה. איש מדהים אשר למרות שרק תקופה קצרה קודם לכן קלט את אלישבע לעבודה במפעל שבבעלותו הוא יצא מגידרו כדי לסייע. יחד איתו קיימנו עם אלישבע שיחות כדי לנסות ולהביא אותה למצב בו היא תוכל לראות את האור בקצה המינהרה.

אלישבע הצליחה לצאת מהחוב לשוק השחור אבל במחיר כבד מנשוא. היא ובעלה משלמים כל חודש סכום של 12-13 אלף ש"ח לחברים, לבני המשפחה כהחזר החוב והם מוצאים את עצמם, בגילם המבוגר, ללא קורת גג קבועה, ללא אופק תעסוקתי ובידיעה כי בכל יום הם יכולים לאבד את מקום עבודתם ואז, מי יודע מה יקרה.

ואני אמשיך לנסות למצוא דרך לסייע לאלישבע כדי שתרגיש שהיא לא לבד. שיש מישהו שחושב ומנסה אבל יש שם בחוץ עוד רבים כמותה. רבים שהממשלה שלנו בהחלט יכולה לסייע להם אם היא רק תרצה.