בדרך להבחר מחדש יו"ר ההסתדרות פוגע בעובדים החלשים ביותר

ארנון בישל דיסה

נתן למעסיקים, נתן לתעשיינים, נתן לשר האוצר

נתן ליועצים, גם לחברים של גנץ לא התנגד לתת

נתן לכל מי שיכול לתמוך בו בתמורה בבחירות או לסייע לו בפוליטיקה

למי לא נתן, לעובדי האבטחה, למשתכרי שכר המינימום, אפילו לעצמאים לא דאג.

כי ככה מתנהג היום מי שחושב שהוא מנהיג עובדים.

ובכל זאת אני חייב להתחיל בשאפו גדול, למפלגת העבודה, בעיקר לח"כ נעמה לזימי ולשר נחמן שי כמו גם לתמר זנדברג וסיעת מרצ שהודיעו כי החוק להגדלת שכר המינימום הוא מבחינתם בלוף שפוגע בעובדים מעוטי ההכנסה (מה שפעם היה מכונה עובדים חלשים, מוחלשים, עובדים עניים).

התנגדותם יצאה בימים האחרונים בעיקר נגד שרי האוצר והכלכלה שבאג'נדה ימנית לטעמם פרסמו והעבירו בועדת השרים לחקיקה תזכיר חוק שמסייע בעיקר למעסיקים ולממשלה ואילו העובדים ברמות השכר הנמוכות ביותר יקבלו תוספות מגוחכות לשכרם בהיקף של כ-100 ש"ח לחודש בכל אחת משלוש השנים הבאות ועוד כ-200 ש"ח בשנה הרביעית. תוספות שבניתוח שכבר נעשה על ידי גופי מחקר שונים מעלה כי לא ישיגו את מדד המחירים לצרכן ואולי אפילו את האינפלציה.

התנגדות חברי הכנסת והשרים של העבודה ומרצ צודקת ומדוייקת אך לצערי חסרה בה הפנייה החד משמעית והעקרונית אל האיש שיותר מכל עומד מאחורי תזכיר החוק ועסקת החבילה המדוברת המעניקה אמנם עוד יום חופש לעובד אך פוגעת בחישוב השעות הנוספות שלו ופורסת את תוספת השכר הקריטית כלכך לתקופה כה ארוכה עד שהיא הופכת ללא רלוונטית כמעט.

אני לא מתפלא על אנשי האוצר, בטח לא על נציגי המעסיקים, אני מתבייש באיש שאמור לייצג את העובדים. סליחה, להגן עליהם. יו"ר ההסתדרות. האיש, שלא נבחר לתפקידו על ידי איש למעט קבוצה של פוליטרוקים החייבים לו את משרותיהם משופעות ההטבות. האיש שמכריז כבר שנתיים שהוא הוא המשיח הגואל של העובדים בתקופת הקורונה ושבלעדיו היה כאן כאוס תעסוקתי אמיתי אך בפועל פועל לחזק את החזקים ואת עצמו.

האיש הזה, היו"ר. הוא זה שמאפשר את הפקקים בנמלי הים, שמעלים את יוקר המחייה בצורה משמעותית, הוא האיש שחתם רק לאחרונה על אמנה לקידום גיוון תעסוקתי אך תנסו לשאול אותו כמה עובדים יוצאי אתיופיה יש בהסתדרות בדרגות ניהול. כמה עובדים עם מוגבלויות יש במנגנון ההסתדרותי בדרגות ניהול בכירות או אפילו ביניים. תשאלו אותו כמה עולים חדשים נקלטו לעבודה במוסדות ההסתדרות בדרגות הניהול הבכירות. זה מה שאמור להקרא גיוון תעסוקתי.

אמנם במסגרת חבילת ההסכמות בין האוצר להסתדרות קיבלה האחרונה כמה מאות מליוני ש"ח "לחלוקה לעובדים מעוטי ההכנסה", אבל מי יקבל את התוספות הללו, ככל הנראה מי שאמורים להצביע בחודש מאי על מועמדותו של היו"ר לקדנציה ראשונה בתפקיד, לא אתפלא אם בשבועות הבאים יוגשו לא מעט תלונות על לחצים שמופעלים על עובדים אלה לצאת להצביע עבור היו"ר בתור מי שדאג להם לתוספת שכר. יש מקומות שיקראו לזה שוחד בחירות לא?

אגב, מי לא יקבל את התוספות הללו, העובדים מעוטי ההכנסה שאינם מאוגדים, למשל עובדי הקבלן ברכבת ישראל, מאות דיילות ודיילים המועסקים על ידי חברת כ"א למרות שיש ביניהם לא מעט אמהות חד הוריות, עובדים מבוגרים המועסקים בתפקיד 3 ו-4 שנים וחלומם הגדול הוא להקלט כעובדים קבועים ברכבת. לזכות בביטחון תעסוקתי ובכל הטבות השכר להם זוכים העובדים הקבועים של החברה. למה הם לא שם? תשאלו את יו"ר ההסתדרות, הוא יודע בדיוק למה.

אני מקווה שליו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שאל שולחנה תגיע הצעת החוק שאושרה השבוע בועדת השרים לחקיקה יהיה מספיק אומץ וכח להגיד ליו"ר ההסתדרות שזה לא יעבוד. שזה לא ילך כך. שהגיע הזמן שההסתדרות תעמוד לצד העובדים מעוטי ההכנסה ותשתמש בכוחם של העובדים החזקים כדי להודיע למעסיקים שהגיע הזמן להעלות את שכר המינימום באופן מיידי. יותר מזה, להעמידו על 40 ש"ח לשעה ממש עכשיו.

אם יו"ר ההסתדרות יהיה אמיץ מספיק הוא יבין שאם הוא רוצה להבחר שוב, רוצה להוביל מהפכה שתחזיר את הסתדרות העובדים והעובדות למקום הראוי לה בציבוריות ובהנהגת המדינה, הוא צריך לעשות מעשה. עכשיו. לפני הבחירות. אם הוא יפעל בדרך זו הוא יזכה לרוב מוחץ בבחירות שיתקיימו ב-24 למאי. בינתיים זה נראה שצריך לחפש מועמד אחר להנהגת ההסתדרות. לכל העובדים בישראל מגיע מנהיג אמיתי.

——————————————-

גילוי נאות. לפני שנתיים הועסקתי על ידי יו"ר ההסתדרות כיועץ לעבודת ההסתדרות בכנסת. לאחר זמן יזמתי,הכנתי והקמתי, לבקשתו, מכון מחקר ושינוי מדיניות שיפעל אחרת מכל מכוני המחקר כאן בארץ. שישנה את השפה הכלכלית הקיימת כאן. תכנית העבודה של המכון אושרה במלואה, פעמיים. היו סיכומים, אישורים, חתימות על אמנה, עד שהתחלנו לשאול שאלות קשות שהן בדיוק חלק ממה שנקבע בתוכנית העבודה שלנו, זו שאושרה פעמיים, זה היה הרגע בו הוחלט על פיטורי. מאז מצבי הולך ומתדרדר.