המאבק על קפה השבת בירושלים – לא יותר מבלוף של בחירות

בתחילת השבוע שוחחתי עם בכיר באחת המפלגות. הזמנתי אותו לשתות איתי קפה בשבת בירושלים, במדרחוב בצלאל במקום בו פועל בית קפה כבר שנים לא מעטות במשך כל ימות השבוע ובכלל זה גם בשבתות אז הוא נפתח בשעה 8 בבוקר וסוגר את שעריו לאחר כ-12 שעות.

הפוליטיקאי הבכיר התחמק באלגנטיות. הסברתי לו בחצי חיוך שלא יהיו שם מצלמות כמו בקפה הסמטה שנמצא בסה"כ כ-200 מטר משם אבל שבטוח שיוכל לפגוש שם גם תומכים נאמנים וגם כאלה שהוא מוזמן לנסות ולשכנע אותם להצביע עבורו ועבור מפלגתו בעוד כשלושה חודשים. הוא עדיין התחמק באלגנטיות. די ברור האמתלמה  גם אם די מעצבן.

ברדיוס של 200 עד 300 מ' מקפה הסמטה שהפך בחודש האחרון למוקד עלייה לרגל של פעלים חברתיים ממחנה השמאל והמרכז – בשבוע שעבר היו אלה פעילי הדמוקרטים ויו"ר ישראל ביתינו, פועלים כבר שנים לא מעטות מספר בתי קפה המשרתים את קהל הירושלמים והתיירים המגיעים לעיר והמחפשים קפה טוב או ארוחת בוקר וצהריים במחירים סבירים – קפה בצלאל ומסעדת המנזה שנמצאים במדרחוב בצלאל, קפה ארומה ברחוב הלל וכמובן קפה סירא וקפה ברוק בסמטה הקטנה בואכה רחוב שלומציון המלכה.

מסתבר שאלו לא הפכו מעולם למוקד חיכוכים אמיתי ומתמשך בין הציבור החילוני לתושבים החרדים מהסביבה הקרובה.

הסביר לי אחד המומחים לחברה החרדית שמבחינתה הם תמיד משאירים על אש קטנה איזה מאבק שיוכלו להדליק בעת הצורך, לעומתם הירושלמים החילוניים שנמצאים היום במצוקת מחאות, בעיקר לאחר שהוחלט, נכון לעכשיו, להפסיק את מחאות מוצ"ש והצעדות שהתקיימו ממרכז העיר לכיכר פריז או מבית ראש הממשלה לשכונת ניות, הם חייבים שיהיה להם משהו למחות עליו, ומה יותר טוב מהתחכחות פיזית ומילולית עם ה"משתמטים החרדים", בעיקר שזה יכול לתת עוד צילום לעיתוני יום ראשון, לאתרי החדשות או במקרה של מכות של ממש, איזה 30 שניות במהדורת החדשות של מוצ"ש.

יש לא מעט בתי קפה ומסעדות שפתוחים בירושלים בשישי שבת. חלקם נמצאים רחוק ממרכז העיר, בעין כרם למשל, אך חלקם, כמו שציינתי נמצאים ממש במרכזה של הבירה, ויש אחרים שנמצאים במרחק הליכה או נסיעה קצרה מכל בית מלון או שכונה בעיר, בין אם זו מסעדת טלביה למרגלות תיאטרון ירושלים, או בית הקפה היפיפה של ימק"א שבו גם מקומות ישיבה בחלל סגור אבל גם מרפסת רחבת ידיים שמתאימה בול לקפה של בוקר.

למי שלא מתעצל מוזמן שיגש, ברגל או באופניים, שלא לדבר על רכב, לשער החדש, בואכה הרובע הנוצרי בעיר העתיקה. שם ברחוב הראשי ששופץ בהשקעה גדולה על ידי עיריית ירושלים אפשר לאכול שטרודל תפוחים אלוהי בפטיסרי של אבו-סיר, לשעבר אחד השפים המפורסמים של מלונות היוקרה בירושלים או פשוט קפה טוב ותה טוב לא פחות באחד מבתי הקפה הקטנים בכניסה לשער החדש. ולאלו שרוצים לאכול יש שם פיצה טובה, והמבורגרים מצויינים שאפשר לשלבם אותם בסיור בסמטאות העיר העתיקה – רק צריך לרצות.

בשורה התחתונה, יתכן ובאמת בעלי בית קפה הסמטה ממש רוצים להפעיל את בית הקפה שלהם בשבת. זה מותר, אני מניח, וזה אפילו דבר טוב. אבל משום מה נדמה לי שהם פשוט נמצאים כרגע במצב בו הם תופסים טרמפ על מערכת בחירות המשוועת לגימיקים וריבים קטנים בין קבוצות אזרחיות הבטוחות, כל אחת מנימוקיה שלה, בצדקתה, כדי לנסות ולשכנע את ציבור הבוחרים שלא להעיז ולשבת בבית ביום הבחירות שיהיו הגורליות ביותר שידעה המדינה מאז 1977.